היסטוריה

ציר הזמן:

לוח אירועים לתקופה 1600 עד 400 לפנה"ס באזור ה"סהר הפורה": מסופוטמיה-סוריה-ארץ ישראל-מצריים. מתוך אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל ע"מ112.

לוח אירועים לתקופה 500 לפנה"ס עד 520 לספירה. התקופה ההלינסטית-חשמונאית-רומית-ביזאנטית. אטלס כרטא לקתופת בית שני / מיכאל אבי יונה.

שלבי מלחמת העצמאות. מתוך אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל ע"מ 69.

תקופת האבן

תקופת האבן הקדומה: התקופה הפליאוליתית – 250,000 עד 10,000 לפנה"ס

התרבות האשלית (ע"ש סנט אשל שבצרפת). אתרים ארכיאולוגיים: אתר עובדיה שמדרום לכנרת, גשר בנות יעקב, מערת הגולגות (מערת זוטיה) בנחל עמוד, מערת התנור (טבון) בכרמל, מערת אום קטאפה [נחל חריתון]. [מקור: נתן שור -תולדות ארץ-ישראל. ע"מ 15].

התרבות המוסטרית (ע"ש לה מוסטיה בדרום-מערב צרפת): מערות הכרמל

התרבות הכבארית: מערת כבארה (רמת הנדיב, כרמל)

תקופת האבן התיכונה: התקופה המזוליטית – 10,000 עד 7500 לפנה"ס

תקופת האבן החדשה: התקופה הפליאוליתית – 7500 עד 4000 לפנה"ס

התקופה הכלקוליתית [4000 עד 3150 לפנה"ס]

התרבות הע'סולית (ע"ש תולילאת אל ע'סול בעבר-הירדן המזרחי, מצפ-מז' לכנרת): תל באר שבע, מערת המטמון (נחל משמר), תל אל פארעה (תרצה. בשומרון), תל ערד, תל יריחו, תל מגידו, תל גזר [אטלס כרטא לתולדות א"י לתקופת המקרא / יוחנן אהרוני.  ע"מ 22].

המקדש הכלכוליתי בעין גדי

תקופת הברונזה -התקופה הכנענית:תקופת האבות [3150 עד 1200 לפנה"ס]

ארץ ישראל בתקופת האבות / טוביה כהנא.

מפת דרכים מרכזיות במזרח הקדום – עיון במפה מלמד על החשיבות הגאוגרפית והפוליטית של ארץ כנען (ארץ ישראל): שתי הדרכים היבשתיות החשובות המחברות בין מצרים ומסופוטמיה, "דרך המלך" ו"דרך הים", עוברות דרכה.

מסע פפי הראשון (2350לפנה"ס)

כתבי המארות (מאה 20 לפנה"ס)

מסע מלכי הצפון (מאה 20 לפנה"ס): בראשית י"ד

נדודי אברהם לארץ ישראל (המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס): מאור כשדים דרך חרן לשכם, צוען (דלתת הנילוס) ועד לבאר שבע. בראשית י"ב. [מפת המסע. מתוך אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח].

מסעי יעקב בארץ כנען (אמצע האלף השני): מחרן (אזור סוריה של היום:מוצא נהר הפרת) דרך רמות גלעד, מעבר בנחל בנחל יבוק/ואדי זרקא (מחנים) אשר בעבר הירדן המזרחי, סוכות, ומשם לשכם והלאה דרומה לבית-אל לאפרת (בית לחם) ולחברון. בראשית ל"ב. [מפה המציגה את מסעי יעקב בכנען. מתוך אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח].

ממלכת החיקסוס (1720 עד 1570 לפנה"ס): "המושלים הנוכריים" בממלכת מצריים.

מסע תחותימס השלישי (1468 לפנה"ס) מלך מצריים לדכא את מרד ברית הערים מגידו וקֶדֶש (שעל נהר הארנת. סוריה של היום). הקרב על מגידו: תוך 11 ימים מגיע הצבא המצרי מעזה ליחם (הכפר ימה.מצפ'-מערב לבת-חפר ולמושב בחן) אשר בשרון, שם עוצר פרעה ומתייעץ בעוזריו מאיזה כיוון לתקוף את מגידו. 3 נתיבים עומדים על הפרק: דרך ערונה (נחל עירון, ואדי ערה), דרך תענך (דרומית יותר) ודרך צפת (צפונית יותר. אולי תל צפי אשר ממזרח למושב אביאל שע"י בנימינה. מעבר דרך ואדי מילח/יקנעם). בידי המצביאים המצריים היו ידיעות מוטעות שדרך עירון חסומה ע"י הכנענים והם מייעצים לפרעה לא לעבור שם כיוון שהדרך צרה מאוד ומסוכנת. מתוך הכתובת של תחותימס השלישי בכרנך, מצריים: "למה הדבר דומה ללכת בדרך זו ההולכת וצרה? הוגד לנו שהאויבים שם, מחכים בחוץ והמה רבים. האין סוס הולך בה אחרי סוס… הלא עוד דרכים שתיים פה. הדרך האחת, ראה, הנה [ממזרח לנו] והיא יוצאת [אל העמק] ליד תענך. והאחרת, ראה, הנה היא מצפון לצפת, והיו תוצאותיה מצפון למגידו". פרעה תחותימס לא מקשיב להם: הוא עובר בדרך עירון בכל זאת ומגיע עד לנחל קינה אשר מדרום למגידו, שם הוא מגלה שחילות הכנענים עורכים מארב ב-2 מקומות: בתענך אשר מצפון למגידו, ובסביבות יקנעם  אשר מצפון. האסטרטגיה של הכנענים הייתה להפתיע את פרעה, ע"י נסיגת כוחות לעמק יזרעאל ואז התקפת פתע של מרכבות בשטח הפתוח. הכוח המצרי ערוך ב-3 אגפים ומצליח להדוף את הכוח הכנעני שנוחל תבוסה מוחצת. הלוחמים הכנענים המובסים בורחים למגידו אך מגיני העיר פוחדים לפתוח את שערי העיר ומושכים את  הנסים מעל החומה. בין שלל המלחמה 924 מרכבות כנעניות. הכוח המצרי מחליט לשים מצור על העיר שמסתיים בתוך 7 חודשים.

מסעות אמנחותפ השני (בנו של תחותמיס השלישי) לדכא את המרידות נגדו (1431 לפנה"ס וכעבור שנתיים מסע נוסף). המסע הראשון לשמש-אדם (גליל תחתון) ומשם צפונה (אזור סוריה של היום) ללבוא חמת-קֶדֶש ועד לאוגרית אשר בחופי הים התיכון. מתוך המצבה במוף/ממפיס אשר במצריים (וממצבות נוספות: כרנך, אמדה, יב), נכתב: "רשימת השלל: כנענים-640". המסע השני: דיכוי מרידות בשרון (יחם, ושֹכֹה) ובעמק יזרעאל (מגידו). מתוך המצבה במוף: "רשימת השלל שנשא פרעה: עפירו (עבריים) 3600, שסו חיים (שוסים-בדוים) 15,200, חורו (חורים) 36,300".

מכירת יוסף (מאה 14 לפנה"ס): בראשית ל"ז 25.

מסע המרגלים לארץ כנען (ראשית המאה ה-13 לפנה"ס): במדבר י"ג 21.

ניסיון הפלישה הכושל של שבטי ישראל דרך ערד (ראשית המאה ה-13 לפנה"ס). במדבר כ"א 1.

הפלישה של בני-ישראל לעבר-הירדן המזרחי (אמצע מאה 13 לפנה"ס): במדבר כ"א.

הפלישה לארץ כנען דרך: הגלגל-יריחו-העי-בית אל. (אמצע מאה 13 לפנה"ס) יהושע ג'-ח'.

כיבוש ערי השפלה הכנעניים: לבנה-לכיש ועגלון (אמצע מאה 13 לפנה"ס).יהושע י' 28-35.

מפת נחלות שבטי ישראל – מפה של נחלות השבטים והערים המרכזיות שבכל נחלה, על פי יהושע פרקים י"ג-י"ט.

מלחמת דבורה (ראשית המאה ה-12 לפנה"ס): שבטי ישראל היושבים בגליל נערכים בהר תבור. סיסרא מקבץ את הרכב הכנעני "בתענך מי מגידו" ומשם מתקדם צפ'-מערבה לעבר הר תבור. מרכבות הכנענים לא יכולות לעלות על ההרים, ואז שבטי ישראל מסתערים עליהם, ממערב להר תבור, בעמק כסולות. הקרב נערך ביום של גשם ונוחל מפלה מוחצת לצבא מרכבות הכנענים אשר נסים על נפשם ונתקעים באפיק נחל הקישון הגואה. שופטים ד'-ח'. [מפת מלחמת דבורה וברק בן אבינועם בכנענים. מתוך הספריה הוירטואלית של מט"ח].

מלחמת מי מרום (ראשית המאה ה-12 לפנה"ס). יהושע י"א. קרב שנערך בקרבת תל חצור ככל הנראה. יהושע י"א.

נדידת שבט דן מאזור השפלה בגלל לחץ העם הכנעני האמורי אל עבר העיר הכנענית ליש וכיבושה ושינוי שם העיר לדן (תל דן). שופטים י"ח (ראשית המאה ה-12 לפנה"ס).

עליית גויי הים (שנת 1168 לפנה"ס) והפסקת שלטון מצריים על ארץ ישראל. הפלישה הגדולה של עמים אלו חלו בשנה השמינית של רעמסס השלישי (פרעה השני של השושלת ה-20).

מפת היישובים בארץ-ישראל בתקופת השופטים –  שמות השופטים כתובים בסמוך למקום הולדתם.

מלחמת אהוד בן גרא (מאה 12 עד 11 לפנה"ס), בן שבט בנימין נגד עגלון מלך מואב. שופטים ג' 12-30.

מלחמת גדעון (מאה 12 לפנה"ס), ממשפחת אביעזר, בן שבט מנשה נגד שוסים רוכבי גמלים מהירי תנועה אשר פרצו מן המדבר והתיישבו בעמקי הגליל והפריעו לאוכולוסיה הישראלית שהתיישבה ביישובים מרוחקים אחד מהשני. שופטים ו'-ח'. תהילים פ"ג 10-11.

מלכות אבימלך בן גדעון (סוף המאה ה-12 לפנה"ס), אשר נמשכה 3 שנים. הוא שאף למשול על שבטי ישראל ונעזר בבעלי שכם ובכספם שלקח מ"בית בעל ברית" (שרידי מקדש כנעני זה, אשר נקרא "בית מילוא" נחשף בחפירות שנעשות בשכם). אבימלך קבע את מקום מושבו בארוּמה (בין שכם לשילה) אך עד מהרה פרץ ריב בינו לבין בעלי שכם הכנעניים. אבימלך הרס את שכם עד היסוד ורצה להשתלט גם על יתר הערים הכעניות באזור הר אפריים (שבט מנשה).  במצור על מגדל-עוז אשר בתבץ (אולי טובאס אולי תרצה-תרצ.. כלומר החלפה ר->ב)  הוא מוצא את מותו. שופטים ח'30-ט'57.

מלחמת יפתח (סוף המאה ה-12 לפנה"ס). שופטים י"א-י"ב7.

עלילות שמשון (מחצית ראשונה של מאה 11). שופטים י"ד.

תקופת הברזל – תקופת הממלכה הישראלית [1200 עד 587 לפנה"ס]

מפת תחומי פעולתם של שמואל הנביא ושאול המלך הראשון – במפה מופיעים המקומות הנזכרים בפרקים המקראיים המספרים על תקופה זו, שמואל א א-ט"ו.

מלחמת אבן העזר (שנת 1050 לפנה"ס בקירוב): שמואל א', פרק ד'.

שאול מחפש את האתונות (שנת 1025 לפנה"ס בקירוב). שמואל א', פרקים ט'-י'.

הצלת יבש גלעד (1025 לפנה"ס בקירוב). שאול עולה למלוכה ומציל את יבש-גלעד אשר נתונים ללחץ כבד של מחש מלך עמון. שאול יוצא מגבעה צפונה (כנראה בדרך האבות דרך בית-אל-שכם-תרצה. כביש 60 של היום/קו פרשת המים) ופוקד את עם-ישראל בבזק. משם הצבא הישראלי מכה את עמון באשמורת הבוקר. לבסוף: המלכת שאול בגלגל אשר בבקעת הירדן. שמואל א', פרק י"א.

מרידת שאול בפלישתים (1025 לפנה"ס בקירוב): יונתן הורש את נציג פלשתים בגבע, חיל העונשין הפלשתי עולה למכמש, ומשם יוצא ב-3 ראשים: צפונה בדרך עפרה, מזרחה ב'דרך הגבול' ודרום מערבה לרמה. חיל ישראלי עולה מן הגלגל ונערך בגבע. יונתן מפתיע את המשמר הפלשתי, הצבא הפלשתי נס מערבה ושאול מכה את הפלשתים המבוהלים. שמואל א' פרק י"ג-י"ד.

ממלכת שאול (1025 עד 1006 לפנה"ס): שאול הוא אחרון השופטים וראשון המלכים (שמואל ב', פרק ב' 9). ממלכת שאול מתפרסת על הגלעד בעבר הירדן-המזרחי, בגליל המרכזי והמזרחי ('אשר',"האשורי"), עמק יזרעאל, הר אפריים ובנימין (מחוז שומרון של היום) – היכן שהיו תחומי ההתישבות הישראלית בזמנו (שמואל א', פרק י"ג 19).

מלחמת דוד וגולית (1010 לפנה"ס). שמואל א', פרק י"ז.

נדודי דוד (1008 לפנה"ס). שמואל א', פרק כ"ב. דוד בורח לצקלג (1007 לפנה"ס): שמואל א', פרק כ"ז 6-12, פרק ל'.

קרב הגלבוע (1006 לפנה"ס): ממלכת ישראל כנגד הפלשתים. מות שאול בהר הגלבוע. שמואל-א', פרק כ"ט.

ממלכות דוד ואשבעל (שנת 1006 עד 1004 לפנה"ס). אבנר בן-נר, שר הצבא של שאול ניצל מהקרב מהגלבוע. הוא מעביר את בירת ישראל למחניים אשר בעבר הירדן המזרחי, וממליך שם את אשבעל, אחד מבני שאול שנותר בחיים. דוד משכנע את זקני יהודה להמליכו למלך על בית יהודה בחברון. הממלכה מתחלקת ל-2 כאשר אשבעל מושל על חמשת החבלים של ממלכת שאול. שמואל-ב', פרק ב' 10.

הקרב על ברכת גבעון (1005 לפנה"ס בקירוב): קרב, מלחמת-אחים בין ממלכת דוד (יהודה) לממלכת אשבעל (ישראל). שמואל ב', פרק ב' 12-32.

כיבוש ירושלים ומלחמות דוד בפלשתים (1000 לפנה"ס): כיבוש ירושלים היבוסית והפיכתה לבירת הממלכה. שמואל ב', פרק ה' 7.

מלחמות דוד בעבר-הירדן ובארמים (990 לפנה"ס). שמואל ב', פרק י' 6.

כיבוש ארם צובה ודמשק (990 לפנה"ס): ארם צובה עמדה בראש הממלכות הארמיות באזור סוריה. דוד כובש את דמשק ומכניע את ארם-צובה  ונעשה שליט על כל הגרורות שלה.  הוא מצמצם את כוחם של הפלשתים (שמואל ב', פרק ח' 1). הוא מכניע את הערים הכנעניות אשר בשפלה, בשרון ובצפון הארץ וממנה עליהם שרים מטעמו (דברי הימים א', פרק כ"ז, 25-31).  דוד המלך ממשיך דרומה בכיבוש אדום (תהילים פרק ס', 8-11 ופרק ק"ח 8-11) ומצרף את כל הממלכות: מואב, ארם, פלשת, עיר-מבצר (צור) לתחום הממלכה האדירה (שמואל ב' פרק ח' 13-14, מלכים א' פרק י"א 14-18, דברי הימים א' פרק י"ח 12-13). [מפת ממלכת דוד –  הממלכה המאוחדת 968-990 לפני הספירה. בתקופתו של דוד שלטה יהודה על הממלכות השכנות. מצב זה המשיך בתקופתו של שלמה המלך אשר בסס את השגי אביו, והדק את הקשרים של השלטון המרכזי בירושלים עם מדינות החסות. מתוך אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח.]

מפקד יואב (980 לפנה"ס): מסעו שר יואב, שר-החיל של דוד המלך לצורך גביית-מס וגיוס ככל הנראה. מתחיל בערוער (גבול מואב בעבר הירדן ע"י נחל ארנון) ומגיע עד צידון ומבצר-צור (שמואל ב', פרק כ"ד 6-7).

מרד אבשלום (978 לפנה"ס): המלכת אבשלום ע"י זקני יהודה וישראל בחברון, אבשלום יוצא למסע לירשלים [שמואל ב', פרק ט"ו 6]. דוד בורח ומוצא מקלט במחנים אשר בעבר הירדן המזרחי (נחל יבוק/ואדי זרקא) [כמו אשבעל בן שאול בזמנו]. אבשלום אוסף את כל ישראל (עפ"י עצת חשוי הארכי) דרך בעל-חצור שבשומרון אל עבר מחניים. דוד יוצא בראש צבא לקראתו ואבשלום נהרג במלחמה ביער אפרים אשר בעבר הירדן [שמואל ב', פרק י"ח  23].

מפעלי הבניה של שלמה המלך (אמצע המאה העשירית לפנה"ס): שלמה הופף את הארץ מארץ דלה למרכז בינלאומי ונקיים קשרי מסחר עם ממלכות שכנות. חצור, מגידו וגזק נבנות כערי מבצר מרכזיות עם שערים הדומים בתוכניתם [ראה תיאור של יחזקאל פרק מ' 10]. מלכים א', פרק ה'-י'. דברי הימים ב' פרקים ב'-ד,ח'-ט'.

התפלגות המלוכה (שנת 928 לפנה"ס): מתיחות פנימית בין שבטי ישראל (שבטי הצפון) אשר רואים בבית דוד שלטון משעבד של יהודה גורמת להפרדות הממלכה אחרי מות שלמה. מלכים א', פרק י"ב. מפת פילוג הממלכה – ממלכת יהודה, ממלכת ישראל והממלכות השכנות. על פי המסופר בספר מלכים א פרק י"א, פילוג הממלכה ארע בשנת 931 לפנה"ס, בימיו של רחבעם בנו של המלך שלמה. הסיבה לפילוג הייתה המתיחות בין שבטי הצפון לבית דוד ועול המיסים הכבד שהונהג בימי שלמה. ירבעם בן נבט היה המלך הראשון של ממלכת ישראל. שתי הממלכות הוסיפו להתקיים זו בצד זו עד לחורבן ממלכת ישראל על ידי אשור בשנת 720 לפנה"ס. ממלכת יהודה חרבה על ידי בבל בשנת 586 לפנה"ס.

ביצורי רחבעם (928 עד 920 לפנה"ס בקירוב): רחבעם בנו של שלמה מתמודד עם מרידה של שבטי ישראל. רק שבט בנימין חובר לשבט יהודה ובית דוד. שבטי עבר הירדן מצטרפים לממלכת ישראל. ממלכת אדום קשורה ליהודה משום הקרבה הגיאוגרפית. רחבעם מתחיל בביצור ערים וקווי הגנה [דברי הימים ב', פרק י"א 5-12].

מסע שישק (שנת 924 לפנה"ס): פרעה שישק מנצל את שעת הכושר, החולשה של ישראל, ועולה, בשנה החמישית של מלכות רחבעם למסע כיבושים ושוד בארץ ישראל. מלכים א', פרק י"ד 25. שישק עולה על ירושלים ומסתפק בהטלת מס כבד וממשיך צפונה לממלכת ישראל לעבר תרצה (תל אל פאריעה) ולעבר פנואל ומחניים (נחל יבוק בעבר הירדן). מלכים א', פרק י"ב 25.

מפת גלות שומרון – מפה המתארת את הגליית ישראל משומרון בעקבות החרבתה על ידי סרגון מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס. במלכים ב' פרק י"ז מסופר שלאחר שלוש שנות מצור על שומרון נכבשה העיר ותושביה הוגלו לאשור (פסוק 6) ויושבו "בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי". במקצת מהערים הנזכרות נמצאו כתובות וכלים שבהם נזכרים שמות ישראלים. במקביל להגליית תושבי שומרון צפונה הובאו לשומרון גולים מערים מורדות אחרות (פסוק 24). שיטת ההגליה הדו כיוונית הייתה מקובלת באמפריה האשורית ונועדה להחליש את כוחן של הקבוצות האתניות. עקירתן ממקומן ועירבובן זו בזו הקשו עליהן לשוב ולמרוד .

מפת מסעו של פרעה נכה בימי יאשיהו – בשנת 609 לפני הספירה פרעה נכה (מלך מצרים) יצא צפונה כדי להילחם יחד עם האשורים בחרן נגד הבבלים. יאשיהו, מלך יהודה, רצה לחסום בפניו את הדרך במעבר מגידו, ונהרג בקרב (מלכים ב', כ"ג 29; דברי הימים ב', ל"ה 22-23).

מפת גלות בבל -מפה המתארת את המסלול המשוער שבו הוגלו תושבי יהודה לבבל בעקבות מרידתם בנבוכדנצאר מלך בבל. גלות יהויכין הייתה גל ההגליה הראשון. היא ארעה בשנת 598 לפני הספירה. יחד עם המלך יהויכין הוגלתה לבבל כל צמרת המדינה – שרים, אצילים, כהנים, בעלי אחוזות, וכל בעלי המלאכה (מלכים-ב כד 14 ואילך).  כעבור 11 שנה, בשנת 587/6 לפני הספירה (מלכים-ב כה) כבש נבוכדנאצר את ירושלים והחריב את המקדש. נבוכדנאצר היגלה לבבל את המלך צדקיהו ורבים מתושבי יהודה והביא את הקץ על ממלכת יהודה.

התקופה הפרסית [587 עד 332 לפנה"ס]

התקופה ההלניסטית [332 עד 152 לפנה"ס]

מפת כיבושי אלכסנדר הגדול – המפה מציגה את האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיא התפשטותה – עד למותו ב- 323 לפני הספירה. במפה מוצג מסעו הצבאי של אלכסנדר, המקומות שבהם התנהלו הקרבות המרכזיים והערים שיסד.

ממלכת בית תלמי וממלכת בית סלווקוס באימפריה של אלכסנדר (301 לפני הספירה) – המפה מציגה את חלוקת האימפריה לאחר מותו של אלכסנדר. נכללים בה תחום ממלכת בית תַלְמַי, שמרכזה במצרים, ותחום ממלכת בית סֶלֶווקוס, שמרכזה בסוריה.

התקופה החשמונאית [152 עד 37 לפנה"ס]

מפת מוקדי הקרבות של יהודה המכבי באזור יהודה – המפה מציגה את אזורי הקרבות שניהל יהודה המקבי נגד הצבא הסֶלֶווקי במאבקו נגד השלטון הסלווקי.

מפת גבולות המדינה החשמונאית – המפה מציגה את שלבי התרחבותה של המדינה החשמונאית בימי השליטים יונתן, שמעון, יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס – עד לשיא התפשטותה, בימי אלכסנדר ינאי.

מלחמות הגבורה של יהודה המכבי / ברוך קנאל. מחניים, גיליון פ"ז.
התרחבות המדינה תחת שלטון בית חשמונאי/ טוביה כהנא. שלוחות. גליון אב-אלול תשי"ט.

התקופה הרומית [37 לפנה"ס עד 324 לספירה]

מפת ממלכת הורדוס בשיאה -המפה מציגה את שטחה וגבולותיה של ממלכת הורדוס בשיאה. הורדוס שלט בשנים 37-4 לפני הספירה.

סקר ארכיאולוגי במערות מדבר יהודה במרחב עין-גדי קומארן / רועי פורת, עמוס פרומקין וחובירהם. ' מלח הארץ' חוברת מס'1.

הצבא הרומי בארץ ישראל / זאב וילנאי. מחניים ל"ז תשי"ט.

מפת פריסת הכוחות היהודים נגד מצור הרומאים על בית המקדש בירושלים (70 לספירה) במרד הגדול -המפה מתארת את חלוקת ההגנה על ירושלים בין שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב ואת חומות ירושלים בימי המרד הגדול ברומאים.

מוצאם של השומרונים. מתוך: "מחקרים בתולדות ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד". כרך שני. גדליהו אלון. הקיבוץ המאוחד תש"ל

מלחמת החרות של מצדה / ד"ר שמואל אברמסקי. מחניים פ"ז, תשכ"ד.
מפת אזורי הקרבות במרד בר-כוכבא (132 עד 135 לספירה): המפה מציגה את האזור שבו התחוללו הקרבות שניהלו המורדים בהנהגתו של בר-כוכבא נגד הצבא הרומי.,

התקופה הביזנטית [324 עד 451]

התקופה הערבית [640 עד 1099]

התקופה הצלבנית [1099 עד 1291]

התקופה הממלוכית [1291 עד 1516]

אורות באופל ימי הביניים/ שמואל חגי. מחניים ע"ה, תשכ"ג.

התקופה העות'מאנית [1516 עד 1917]

כתות נוצריות ביפו – סיפורן  של הכתות הנוצריות שהתיישבו ביפו / פנחס בן-שחר.

משכנות שאננים – השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים / יהואש ביבר

המנדט הבריטי [1917 עד 1948]

סיפורה של 'חברת האשלג הארצישראלית' / יוסי לנגוצקי. 'מלח הארץ' – חוברת מס'1.

העליה הבלתי לגאלית / יהודה לפידות. מתוך: לידתה של מחתרת. ירושלים תשס"ב.

מדינת ישראל [1948 ואילך]

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: