פורסם על ידי: danielwinkler1 | 24/04/2012

סיור גיאולוגי לשדה בוקר

נורית נוימרק ודניאל וינקלר 2.7.2009

__________________________________________________________________

מבוא כללי

 בתאריך 31.5.09 יצאנו לסיור לאזור הר הנגב הצפוני על מנת להכיר את הגיאומורפולוגיה של האזור וללמוד על ההיסטוריה הגיאולוגית שלו.

צפון הר הנגב בנוי מכמה רכסים שמופרדים ע"י עמקים מאורכים. בצפ'-מערב, הר הנגב הצפוני גובל עם שפלת הנגב, בדרום נמצאת בקעת צין (דרומה ממנה רמת עבדת ואזור הר הנגב המרכזי), בדר'-מז' שיפולי רכס חצרה המתנקזים לערבה, ובצפון גובל האזור עם מדבר יהודה.

הר הנגב בנוי מחמישה רכסים שכיוונם הכללי צפ'-מזרח דר'-מערב, ושמם: כתף שבטה-הר שחר, הר בוקע-הר צבוע, רכס ירוחם-הרי דימונה, הרי חתירה-הרי אפעה (המתחברים יחד לרכס זוהר בצפון מזרח) וכן ההר החלק-הר חצרה. אורכם של הרכסים 50ק"מ ויותר, ופסגותיהם מגיעות עד 600מ'.

הרכסים הם למעשה קמרים גיאולוגיים (אנטיקלינות), כלומר, מציר הקמט השכבות נוטות אל שוליו כלפי מטה. יש, אם כך, התאמה בין הגיאולוגיה למורפולוגיה העכשווית: הרכסים הם קמרים, והעמקים בינהם הם קערים (כדוגמת קער אורון וקער צין). יש לציין שבשיאן של הקמרים בצפון הנגב התפתחו מכתשים: מכתש חתירה-הגדול ומכתש חצרה-הקטן. קימוטם של הרכסים הוא א-סימטרי: לכיוון צפ' מערב השכבות מתונות ומגיעות לנטייה של °10  (בממוצע נוטות °5) ואילו כלפי דר' מזרח נטיית השכבות היא תלולה °30 עד °60 (במקרים מסוימים מגיעה עד כדי °90).  ככל שהרכס מזרחי יותר כך גדלה האסימטריות שלו (מבנה זה נקרא מונוקלינה). הקמטים הללו שייכים לסדרה רחבה של קמטים שמתמשכים מסוריה (אזור תדמור/פלמירה) עד לצפון סיני ויוצרים צורה של S,  ולכן נקראים קמטי הקשת הסורית. הקמטים הללו נוצרו בתגובה לשדה מאמצים אזורי שהושפע בעיקר מהתנגשות לוח ערב-אפריקה עם לוח אירואסיה. אזורנו, שהיה רחוק ממוקד האורגנזה (היווצרות שלשלת הרים) האלפינית מתאפיין בקימוט מתון בלבד והעתקים הפוכים בתשתית. כתוצאה מהשבירה ההפוכה בסלעי התשתית, הורמו בצפון הנגב ובמרכזו הגושים שמצ' מערב להעתקים וסלעי המשקע הרכים קומטו מעליהם בצורה א-סימטרית. העובדה שבמבט-על כיוון צורת הקמטים יוצר S נעוצה בשל תנועה לוח ערב לאורך העתק החילוף (טרנספורם) ים-המלח שגרמה לסחיבת הקמטים על פני לוח ערב צפונה.

ציור 1- הקשת הסורית, הקמטים בצפון הנגב הם חלק מהמערכת גדולה יותר של קמטים שיוצרת במבט על צורת S.  (מיתוך עלון "נתיב מכרות הפוספטים"  של חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ורשות הטבע והגנים)

ציור 1- הקשת הסורית, הקמטים בצפון הנגב הם חלק מהמערכת גדולה יותר של קמטים שיוצרת במבט על צורת S. (מיתוך עלון "נתיב מכרות הפוספטים" של חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ורשות הטבע והגנים)

המסלע הבונה את הקמרים עשוי בעיקר גיר ודולומיט קשים שגילם קנומן-טורון ושייכים לחבורת יהודה. (קרטיקון עליון 99-89 מ"ש). בשיאי קמר חתירה וחצרה, בהם נוצרו המכתשים, נחשפים אבני חול וחרסיות מתור היורא והקרטיקון התחתון (חבורת ערד מהיורא וחבורת כורנוב). בקערים חשופים בעיקר סלעי קירטון וצור מהסנון (תצ' מנוחה ומישאש) שיוצרים יחד נוף של הרי שולחן שבהם מצוי הצור הקשה מעל לקירטון הרך. יש לציין שבקערים אנו מוצאים שכבה עבה יותר של קירטון מנוחה (גיל סנטון 85.8מ"ש), וכמו כן את הפרט העליון של תצורת המישאש אשר מופיע רק בקערים ומורכב מסלע פוספוריט. בתקופת המאסטריכט ( לפני71.3מ"ש) הורבדה תצורת ע'רב המורכבת מסלעי חוואר, ובתקופת הפליאוקן (לפני 65 מ"ש) הורבדה תצורת טקיה המורכבת מסלעים חרסיתיים שצבעם ירקרק. לאחר מכן, בתקופה האיאוקן, בה הציף ים התטיס את כל אזור ארץ ישראל, שקעה חבורת עבדת המורכבת בעיקר מקירטון ואבן גיר. (אנו נתמקד בסקר בתצורת מור העשויה קירטון עם עדשות צור ובונה את חלקו העיקרי של המחשוף מדרום לנחל צין).

היסטוריה גיאולוגית:

בתקופה הקנומן והטורון (קרטיקון עליון) היה הנגב בשוליו של אוקינוס התטיס, והיווה אדן יבשה נרחב ושטוח. תהליכי הקימוט של הקשת הסורית החלו בסוף תקופת הטורון- תחילת הסנון. השלב העיקרי בקימוט באזור א"י התרחש בתקופת הפליאוקן (ש.שובאל2006), וגרם לכך שהמבנים המורמים של הקמרים יובלטו כרכסים תת ימיים או אף איים. התרוממות זו חשפה אותם לגידוד של הגלים ולתהליכי סחיפה אחרים שגדעו את פסגותיהם. לדוגמא גידוע פסגת קמר חתירה גרם להסרת הכיסוי של סלעי הגיר והדולומיט הקשים ולחשיפת אבני החול הרכות שמתחתיהם. בשלב מאוחר יותר (איאוקן) התרחבה הצפת אוקינוס התטיס לכל המזרח התיכון והקמרים הגדועים כוסו בים. קצב הקימוט נחלש והמשקעים שהורבדו מילאו את האגנים וקברו את התבליט של הקשת הסורית. אח"כ (בסוף תק' האיאוקן ותחילת האוליגוקן) החלה נסיגה של אוקינוס התטיס מאזורנו ואזור הנגב נחשף לתנאים יבשתיים.  ( ראה ציור 2).

ציור 2-חתך סטרטיגרפי של אזור הסקר: * לקוח ממפה גיאולוגית בקנ"מ 1:50,000 (גליון דימונה), המצוי באתר המכון הגיאולוגי. כאן מצוינות התצורות שנעסוק בהן, עם נתונים על גילם, המסלע מהן מורכבות, העובי המקסימלי וסימונם במפה.

ציור 2-חתך סטרטיגרפי של אזור הסקר:
* לקוח ממפה גיאולוגית בקנ"מ 1:50,000 (גליון דימונה), המצוי באתר המכון הגיאולוגי. כאן מצוינות התצורות שנעסוק בהן, עם נתונים על גילם, המסלע מהן מורכבות, העובי המקסימלי וסימונם במפה.

מסלול הסקר:

תחנה מס' 1 ( ראה מפה 1): על כביש 40 נסענו דרומה עד צומת משאבים. בתחנה זו צפינו צפ' מערבה על מחשוף קירטון עם אופקי עדשות צור השייכת לתצורת מור (איאוקן).

תחנה מס' 2 (ראה מפה 2):

מצומת טללים נסענו דרומה על כביש 40 ועצרנו ליד מחשוף גיר שגובהו 15מ' סמוך לרחבת עפר גדולה ליד השביל העובר בסמוך לקו צינור הנפט (בדרך המטפסת לרמת בוקר דרומה).

תחנה מס' 3 (ראה מפה 3): הקצה הצפ' מערבי של חורשה האורנים.

 (חניון הרועה). צפינו צפ'-מערבה בפיתחו הרחב של נחל הרועה.

תחנה מס'4 (ראה מפה 4):

ממפגש כביש עם נחל קרקש ירדנו באפיקו עד סטיה חדה שלו דרומה (מקום הפיכתו מנחל סטרייק לנחל דיפ) ,עברנו אוכף טופוגרפי של צור המישאש, ובדרכנו מטה פגשנו בנחל חווארים עד למקום התחברותו עם נחל צין והכביש המטפס מגן לאומי עין עבדת למדרשת בןן גוריון.

תחנה 1 - צומת משאבים

תחנה 1 – צומת משאבים

תחנה 2 - מחשוף על כביש 40

תחנה 2 – מחשוף על כביש 40

תחנה 3 - חניון הרועה

תחנה 3 – חניון הרועה

תחנה 4 - נחל קרקש

תחנה 4 – נחל קרקש

תחנות הסיור

תחנה מס'1:        צומת משאבים

מיקום:   צומת משאבים. תצפית צפון-מערבה על מחשוף סלע.

            נ.צ. ברשת ישראל החדשה 178,90/546,70

תיאור:               המחשוף מורכב מסלע קירטון לבן עם אופקים של עדשות צור כהים. סלע הקירטון כמעט ללא צמנט. המחשוף מתמשך מכיוון צפון מזרח לכיוון דרום מערב וגובהו כ10 מטרים. שכבות הסלע של המחשוף מקומטות לצורת קערה (ראה ציור 3 ותמונה מס' 1 בנספחים).

דיון:       סלע הקירטון הוא סלע קרבונטי השוקע בתנאים של ים פתוח, כתוצאה משקיעה של שלדי יצורים חד תאיים (פרומיניפרים וקוקוליטופורידים) שמצטברים לבוצה קרבונטית על הקרקעית. הסיבה שהסלע לא מכיל צמנט נעוצה בעובדה שהבוצה הקרבונטית ששקעה הייתה בתנאים עוינים להשקעת קלציט. צמנט הוא תמיד מרכיב מאוחר שמתווסף בתהליך הליטיפיקציה, ע"י תמיסות שעוברות בבוצה הקרבונטית ומדביקות חלקיקים קיימים. כיוון שהתנאים לא אפשרו הצטברות צמנט, הסלע נשאר אורירי, מלוכד פחות ומאפשר לנו לחרוץ אותו בציפורן.

בין שכבות הקירטון קיימות שכבות מצוררות. תהליך הצירור מתרחש כאשר בע"ח נוברים בסלע וממצים את החומר האורגני והנוטריינטים המצויים בו. שאריות הנבירה יוצרות תנאים חומציים יותר שמאפשרות לקלציום קרבונט להתמוסס ולסיליקה לשקוע במקומו (Talasinoidas). שיכוב הצור לסירוגין נובע משינויים תקופתיים, שבהם יש פעילות מואצת של בע"ח-נוברים ולאחריה תקופת דעיכה.

המחשוף שייך לתצורת מור מגיל איאוקן (חבורת עבדת), שהושקעה לפני 54.8 מ"ש. שכבות הסלע במחשוף מקומטות לצורת קערה, דבר המייצג תהליך התקצרות ע"י מאמצי דחיסה מכיוון צפון מזרח ומכיוון דרום מערב.

תחנה מס'2:        מחשוף גיר על כביש 40

מיקום:               רמת בוקר, מחשוף בצד המערבי של כביש 40 (בין צומת טללים לצומת חלוקים),

סמוך לקו צינור הנפט.

נ.צ ברשת ישראל החדשה 179,30/538,50

תיאור:               מחשוף תלול בגובה 15מ' המורכב מסלעי משקע משוכבים ( ראה תמונה 2 בנספחים). סלעי המשקע כוללים סלעי

גיר-דולמיט וחוואר.המחשוף סדוק וניתן להבחין גם בשבר שלידו סימני רסק סלעים (ברקציה- ראה תמונה מס' 3 בנספחים) וסימני שריטות (סטריאציות- ראה תמונה מס' 4) שנוצרו כתוצאה מהמתיחה בין הגושים.

עפ"י מדידות שערכנו במקום בעזרת  Bruntonוסרט מדידה, מצאנו שאזימוט השבר הוא °310, שיפוע הסטריאציות הוא °5-8, וגודל הזריקה האנכית הוא 42ס"מ.

דיון:       מחשוף זה שייך לתצורת דרורים מגיל טורון תחתון (חבורת יהודה). ההעתק נוצר כתוצאה מתגובה פריכה לשדה מאמצים שהופעלו על הסלע. בעקבות חיכוך הגושים זה בזה נוצרת טקסטורה ברקציוזית על קו השבר עקב שחיקת הסלע, וסימני תלמים (סטריאציות) שמעידים על כיוון התנועה. עפ"י חוקי טריגונומטריה ניתן לחשב את מרחק ההסטה האופקי כיוון שידועה לנו זווית הנטיה ועוצמת הזריקה האנכית (ראה ציור 5).

זווית α מייצגת זווית הנטייה של הסטריאציות ביחס לאופק. וY הוא עוצמת הזריקה ע"י מדידת הפרש הגבהים בשכבה זהה בין שני צידי השבר:

 X/Y =αtan

X=Y / tan α= 42cm / tan5°  = 480cm= 4.8m

עפ"י המדידות שבצענו מצאנו שאזימוט השבר הוא °310 – ° 130. מתוך מחקרים אנו יודעים שכיוון

שדה המאמצים הוא °30 ± לכיוון אזימוט השבר, ולכן אנו מסיקים שכיוון הלחיצה היה  °280 ו°100

תחנה מס'3:        חניון הרועה

מיקום:               חניון עצי אורן, 800מ' דר' מערבית לצומת הכניסה לקיבוץ שדה בוקר. חניון הרועה.

ישבנו בקצה הצפ' מערבי של החורשה, כשאנו צופים במורד נחל הרועה.

                        נ.צ. 179,30/531,70 ברשת ישראל החדשה.

תיאור:               בנק' התצפית הבחנו בכך שנחל הרועה רחב מאוד ביחס לאגן הניקוז הקטן שלו (ראה תמונה מס' 5 בנספחים). כלומר

רוחב של 200מ' פשט הצפה, אינו פרופורציונלי לאנר' המים שזורמת בו כיום.

נחל הרועה הוא הקצה המזרחי של אפיק שזורם אח"כ לנחל הבשור (השוליים הדר'-

מע' של קמר חתירה).

דיון:                   נחל הרועה הוא נחל קדמן החוצה את קמר ירוחם-חלוקים. תהליך של התחתרות החוצה

קמר (ראה מפה 5 וציור 7) מתאפשרת רק אם הנחל קדום לקימוט. כלומר, כשקצב הסחיפה וההתחתרות

שווים או עולים על קצב ההתרוממות והתקמטות. כשאפיק נחל נוצר, המים הזורמים כנגר עילי "מחפשים" את המקום הנמוך לרדת בו. כשמתרחשת התרוממות, אפיק הנחל כבר מספיק מבוסס כדי שמים ימשיכו לזרום במסלול שלו וימשיכו לחתור באפיק ולהעמיקו. סברה אחרת גורסת ששני נחלים משני צידי הקמר מתחתרים, כך שבעקבות ההתחתרות לאחור, הם מתחברים אחד לשני ואז הנחל המשותף הולך ומעמיק. העובדה שרוחב הנחל אינו פרופרציונלי לאגן הניקוז כיום מרמזת שבעבר אגן הניקוז היה גדול יותר כך שנאספו יותר מים שיכלו לפרוץ דרכם דרך הקמר.

מפה גיאולוגית של אזור נחל הרועה (קנ"מ מקורי 1:200,000) ניתן להבחין באפיק נחל הרועה המתחתר בסחף רבעוני (q=quarternary) המסומן באפור וחוצה את הר חלוקים הבנוי סלעים מגיל טורון (t=turonian ) המסומנים בירוק. הר חלוקים הוא חלק מרכס ירוחם. המתמשך מצפ'-מזרח לכיוון דר' מערב.   *לקוח מאתר המכון הגיאולוגי.

מפה גיאולוגית של אזור נחל הרועה (קנ"מ מקורי 1:200,000)
ניתן להבחין באפיק נחל הרועה המתחתר בסחף רבעוני (q=quarternary) המסומן באפור וחוצה את הר חלוקים הבנוי סלעים מגיל טורון (t=turonian ) המסומנים בירוק. הר חלוקים הוא חלק מרכס ירוחם. המתמשך מצפ'-מזרח לכיוון דר' מערב. *לקוח מאתר המכון הגיאולוגי.

ריכסי הקימוט של צפון הנגב, ניתן להבחין בנחל הרועה הפוער דרך רכס חלוקים ומתנקז לנחל הבשור. (לקןח מעלון "נתיב מכרות הפוספטים" שהודפס ע"י חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ורשות שמורת הטבע)

ריכסי הקימוט של צפון הנגב, ניתן להבחין בנחל הרועה הפוער דרך רכס חלוקים ומתנקז לנחל הבשור. (לקןח מעלון "נתיב מכרות הפוספטים" שהודפס ע"י חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ורשות שמורת הטבע)

תחנה מס'4:        נחל קרקש

מיקום:               נחל קרקש הזורם לנחל חווארים המתחבר לנחל צין.

יצאנו מנק' מפגש הנחל עם כביש 40 הממשיך משדה בוקר לכיוון מצפה רמון. עצרנו במספר תחנות וסוף המסלול היה במפגש נחל צין עם הכביש העולה למדרשה.

                        נ.צ של תחילת המסלול 127,50/528,90

תיאור:               בנק' התצפית, במפגש נחל קרקש עם כביש 40 צפינו מזרחה אל עבר בקעת צין. הבחנו

מדרומה לנו ברמת עבדת, הלאה הרחק מאיתנו מזרחה בכיוון נחיתת קמר חלוקים

וצפונה מאיתנו התפרש שדה צין ( ראה ציור 8).

תצורת צור המישאש וקירטון מנוחה יוצרות יחד נוף שולחני בולט (ראה תמונה מס' 6 בנספחים). רחוק מאיתנו הבחנו בכך ש"שולחן" הצור ממש אופקי, בעוד שממש מתחתינו הצור ממש נוחת בזווית חדה לכיוון צפון (כלומר יש אי התאמה זוויתית). משני עברי נחל צין הבחנו בגבעות בהירות-ירקרקות של חוואר וחרסית מתצורות ע'רב וטקייה.

דיון:                   אי התאמה זוויתית משמעותה שמישור אי ההתאמה מפריד בין סדרה ותיקה של שכבות

נטויות אשר עברו קימוט זה מכבר, לבין סדרה צעירה יותר של שכבות אופקיות

(כלומר שכבות שלא עברו עדיין קימוט) או שכבות שנטייתן שונה מזו של הסדרה

הותיקה. מדרום לנו, מצדו השני של נחל צין, מתרוממת רמת עבדת העשויה בעיקרה

קירטון וגיר מגיל איאוקן (לפני 56מ"ש). בבסיס רמת עבדת, שכבות של חוואר

וחרסית מתצורות ע'רב (מאסטריכט. 71.3 מ"ש) וטקייה (פליאוקן 65 מ"ש), השייכות

לחבורת הר הצופים (סנון). בגדה הצפונית של נחל צין, החתך החשוף מורכב מתצורת נצר העשויה גיר מגיל טורון עליון (93.5 מ"ש) ושייכת לחבורת יהודה, מעליה קירטון מתצורת מנוחה (סנטון 85.8 מ"ש), ובגג חשופה תצורת צור המישאש (קמפן 83.5 מ"ש), השייכים לחבורת הר הצופים. בנקודת אחרות הבחנו בגבעות של חוואר וחרסית מתצורות ע'רב וטקייה הזהות בשני צידי הנחל. אי ההתאמה הזוויתית היא בין שכבות הטורון-סנון שמצידו הצפוני של הנחל אשר נוטות דרום-מזרחה ובין שכבות האיאוקן אשר שוכבות כמעט אופקית. בנק' זו, נחל צין מתחתר במגע בין רמת עבדת המישורית מדרום וקמר חתירה מצפון. הסיבה שהנחל העמיק במהירות נעוצה בעובדה שהוא מתחתתר דרך שכבות חוואר וחרסית אשר אינן עמידות לבליה ולכן קל לנחל לחתור דרכן ולסחוף אותן. עפ"י הספרות מקובל שהתקופה בה "כבש" נחל צין את נחל הבשור העליון היא תקופת הפלייסטוקן, כלומר לפני 1.8 מ"ש, תקופה קצרה במונחים גיאולוגיים. כיבוש נחל צין משמעותו שאפיקו התחתר לאחור במידה מספקת עד שנפגש עם נחל הבשור וכך נשבו המים לזרום במורד נחל צין דווקא. ההתחתרות לאחור נבעה בשל ירידת בסיס הסחיפה של נחל צין שהוא בקע ים המלח שהלך והעמיק).

במבט נוסף על אופי הנטייה של השכבות מצפון לנחל, הבחנו בעובדה שיש הבדלים ברמת הנטייה בין השכבות מתצורת נצר שנוטות באופן חריף יותר משכבות מנוחה ומישאש. משמעות הדבר היא שכשתצ' מנוחה ומישאש שקעו, תצ' נצר כבר החלה להתקמט ותהליך הקימוט נמשך גם לאחר שקיעתן. עפ"י סדר הגילים בין היחידות השונות אנו יכולים לקבוע מתי החל תהליך הקימוט. מתוך הספרות אנו מוצאים שתהליך הקימוט שייך לסדרה של קימוטים שנקראת קימוט הקשת הסורית. הקימוט התחיל לפני 89מ"ש, על קרקעית הים בשוליו של אוקינוס התטיס, בו שקעו התצורות הנ"ל.

מיקום:               אפיק נחל קרקש סמוך למפגשו עם כביש 40. [נצ מצוינת בראש התחנה. בהמשך נציין את מיקום הנקודות הבאות ביחס לנקודה זו.]

תיאור:               מדרגת סלע היוצרת מפל, באפיק נחל קרקש ועליה סדקים (ראה תמונה מס' 7 בנספחים) . אפיק הנחל עשוי מתצורת נצר המורכבת סלע גיר מיקריט קשה.

עפ"י מדידות שערכנו בשטח בעזרת Brunton מצאנו כיוון הדיפ והסטרייק של שכבת

גיר נצר ומישורי הסידוק שהיו עליו (התוצאות מוצגות בטבלאות 1 ו-2 , ציור 9 מציג את כיווני סדקים בעיקריים).

טבלה 1 – אזימוט הסדקים

אזימוט הסדקים

קבוצה 1

קבוצה 2

קבוצה 3

92-272

65-245

170-350

85-265

60-240

170-350

90-270

55-235

90-270

54-254

81-261

85-275

ממוצע:

 87-267

58-238

170-350

טבלה 2- תוצאות מדידת הדיפ והסטרייק

נתוני דיפ וסטרייק של שכבת נצר

דיפ

18/050

20/050

27/150

28/158

35/155

21/146

23/150

26/154

26/154

32/156

20/150

20/153

24/150

24/155

סטרייק

60-240

60-240

60-240

73-253

65-245

66-236

60-240

64-244

64-244

66-246

60-240

63-243

65-245

60-240

דיפ ממוצע

24.57°/ N 138°E

סטרייק מוצע

63.28-243.28

דיון:                   ידוע לנו שהסידוק הוא תופעה מאוחרת לסלע. מערכת הסידוק יכולה ללמד אותנו איזה מערכת לחצים פעלה. הקימוט מתפתח בניצב לשדה המאמצים. ע"י מציאת סטרייק השכבה (סטרייק השכבה מוגדר כקו אופקי על מישור השכבה, המתקבל מחיתוך מישור השיכוב עם מישור אופקי, כמו פני מים), שהוא בממוצע °63-243 אנו מסיקים שכיווני שדה המאמצים (הפועלים בניצב) הם °333-°153. מהסדקים שמדדנו, רק סט אחד של סדקים מתאים לכיוון המאמץ העיקרי (אזימוט סדקים בממוצע °58-238).

קבוצות הסדקים האחרות יכולות לנבוע מסדקי משנה שנוצרו עקב מאמצים אחרים או שהסדקים מהווים מערכת סידוק משנית שפעלה בנוסף למערכת העיקרית.

מיקום:               במורד נחל קרקש, 20מ' מהנקודה הקודמת.

תיאור:               עורקי קלציט הערוכים בקווים מקבילים בתוך סדקים. העורקים בולטים מהסלע שבו

הם נמצאים.

דיון:                   עורקי הקלציט מהווים תופעה מאוחרת להשקעת הסלע ולסדקים שנוצרו אח"כ.

העובדה שהעורקים ערוכים בתוך הסדק מלמדת שהסדקים כבר היו קיימים בזמן השקעת הקלציט. הקלציט שוקעת כאשר מים המכילים יונים מחלחלים בסלע ומשקיעים קלציט בתוך חללים קיימים. כדי שיתפנה מקום להשקעת קלציט, צריך להיות מעוות של מתיחה, היוצר התארכות המפנה מקום לתמיסות ולהתגבש כקלציט בצורת  עורקים. תופעה זו מכונה "שיני כלב".

            מנק' זו המשכנו במורד נחל קרקש תוך כדי שאנו יורדים בעקבות קווי הסטרייק של

אפיק הנחל המתחתר בשכבת גיר נצר עד לנקודה בה זיהינו מחשוף ברור של קירטון

מנוחה המונח מעל גיר נצר. בקירטוון הרך נוצרה בליה בצורת צניר ודרומה משם

נחל קרקש שובר בזווית ישרה °90 לכיוון הדיפ של שכבת גיר מתצורת נצר.

מיקום:               במורד נחל קרקש, 60מ' מהתחנה הקודמת (מחשוף  עם צניר בתצ' מנוחה ותצ' נצר), על כתף טופוגרפית.

תיאור:               סימני ברקציה המופעים על גבי הסלע. נלווים אליהם סימני סטריאציות אשר מופיעים

רק בברקציה ולא על סלעי הסביבה. זיהינו סימיני סליקוליטים (Slicolites).

דיון:                   הסליקוליטים הם מתיחה שנגרמת בגלל הגיאומטריה של מישור ההעתק. הברקציה היא

רסק סלעים המופיע בין גושי סלע הנעים אחד ביחס לשני ומתחככים זה בזה. הדוגמאות הללו הם הביטוי בנוף של שבר צין. הגוש היכן שעמדנו עלה ביחס לגוש שראינו מולנו, ולכן העתק המדובר הוא העתק נורמלי (ראה ציור 10). העתק נורמלי הוא העתק שבו הגוש התלוי מחליק מטה ביחס לגוש הבסיס. העתקה נורמלית קשורה למאמצי מתיחה הגורמים להתארכות.

ציור 10: שרטוט סכמטי של העתק נורמלי ניתן להבחיר במישור השבר ושיפוע הדיפ של ההעתק, עליו יחליק הגוש הרוכב מטה ביחס לגוש הבסיס. המאמץ הוא מאמץ מתיחה (Tensile stress)  הגורם להתארכות. * לקוח מהספר Earth. מאת Frank Press, Raymond Siever, בהוצאת Freeman, מהדורה 1978 ע"מ 415

שרטוט סכמטי של העתק נורמלי
ניתן להבחיר במישור השבר ושיפוע הדיפ של ההעתק, עליו יחליק הגוש הרוכב מטה ביחס לגוש הבסיס. המאמץ הוא מאמץ מתיחה (Tensile stress) הגורם להתארכות.
* לקוח מהספר Earth. מאת Frank Press, Raymond Siever, בהוצאת Freeman, מהדורה 1978 ע"מ 415

מיקום:               דרגש צור המישאש. במורד נחל קרקש סמוך לנק' המפגש עם נחל חווארים.

תיאור:               ישבנו על דרגש סלע צור ברקציוזי כהה כשמולנו מתנשאת שכבה של תצורת המישאש

ובנינו מפריד הנחל. צור המישאש מונח בזווית נטיה חריפה דרומה. בחלקו התחתון           יוצר צורה גלית. אפשר להבחין בשלוש סדרות, התחתונה והעליונה עשויות שכבה

אחידה של צור ולאמצעית יש הופעה של צור ברציוזי.

דיון:                   שלושת הסדרות שייכות לפרט העיקרי של תצורת המישאש מגיל קמפן, אשר בסנון,

83.5מ"ש (חבורת הר הצופים). סלע הצור הוא סלע משקע ימי הנוצר כתוצאה

משקיעה של שלדים של יצורים (רדיולריות ודיאטומאות) הבונים של שלדם מתחמוצת הצורן (סיליקה SiO2). הסיליקה השוקעת על קרקעית הים מופיעה בצורת בוצה העוברת תהליך הסתלעות (ליטיפיקציה). דרך נוספת בה יכול להווצר צור, נגרם כתוצאה מהחלפה של CaCO3 בבוצה הקרבונטית לסיליקה. מאנליזות כימיות מתקבל שמקור הסיליקה הוא בתנאים אוופוריטים. כאשר בודקים את הצמנט הסיליקטי מוצאים סיגנל חזק להשפעה של מים מתוקים המגיעים מהיבשה. קיימת סברה שהצור הברציוזי נוצר כשאשר בזמן ההחלפה בין הקלציט לסיליקה, קטן נפח הסדימנט וכתוצאה מכך הוא נשבר (בדומה לסדקי בוץ שנוצרים כאשר המים מתאדים מהקרקע ומשאירים אדמה יבשה וסדוקה). סברה אחרת גורסת שבזמן התייבשות הבוצה היו ארועים של רעידות הקרקע אשר גרמו לבוצה להשבר. הסבר זה מתחבר גם עם תופעת הגלים בצור אשר תמיד מופיעה עם הצור הברציוזי. כאשר שכבת הצור נוטה במישור עם נטיה קלה של פחות ממעלה, בזמן רעידה תתבצע גלישה של החומר על גבי המדרון וכך יווצרו הגלים. הופעה הגליות נמצאת רק בשכבת צור המישאש ולא בשכבות מעליה ומתחתיה.

תחנה מס'5:        נחל חווארים.

מיקום:               נחל חווארים, מחשוף חוואר שגובהו 3מ' בגדה הדרומית של הנחל.

תיאור:               המחשוף עשוי סלע חוואר אפרפר, מידת ליכודו גרועה וניתן להבחין בכתמי תחמוצות

שצבען חום צהבהב. כמו כן החוואר נחצה ע"י עורקים של גבס.

דיון:                   החוואר הוא סלע משקע קלסטי הנוצר בתנאים של ים עמוק מתחת למדף היבשת.

לאחר מכן הייתה התרוממות שחשפה את האזור לתרכובות עם חמצן. בעקבות כך התפרקה הפיריט, לגבס ולתחמוצות. התחמוצות שאנו מוצאים כאן הם לימוניט והמטיט.

שכבת החוואר שייכת לתצורת טקיה מחבורת הר הצופים שגילה פליאוקן (65מ"ש).

תחנה מס'  6:        תצפית אל עבר נחל צין

מיקום:                 קבר דוד ופולה בן גוריון.

                          נצ 17905/52875 ברשת ישראל החדשה.

תיאור:                 דרומה אלינו זיהינו את אפיקו הרחב של נחל צין והלאה ממנו דרומה מתנשאת רמת

                          עבדת.

דיון:                    משני צידי נחל צין קיימת שכבה של קונגלומרט שבצידו הצפוני מונחת באי התאמה

                          על שכבת  הטקייה, ובצדו הדרומי על שכבת ניצנה מחבורת עבדת (רמת דיבשון).

                          הקונגלומרט נקרא קונגלומרט שדה צין והוא מיוחס לפלייסטוקן המוקדם. נשאלת

  השאלה, כיצד הגיע הקונגלומרט לתחילת מערכת אגן הניקוז. אנו מצפים שקונגלומרט

  יורבד במקומות הנמוכים ולא קרוב לקו פרשת המים. אם זאת, אנו מוצאים את

הקונגלומרט סמוך לקו פרשת המים. אנו יודעים כי נחל צין מתחיל באזור הרמון וזורם צפונה, עד לאזור שדה בוקר שם הוא שובר בזווית של 90 לכיוון מזרח. נחל צין הקדום זרם בעבר לכיוון מערב, דרך נחל דבשון והרועה של היום. כאשר החל לרדת בסיס ניקוז הערבה החל תהליך שגרם בסופו של דבר לשביית נחל צין מזרחה. ההסבר ניתן ע"י תופעת התחתרות לאחור ושביית נחלים (נחל צין שובה את נחל הבשור. ההסבר על כך ניתן בתחנה מס'3). לנחל צין הקדום היה אגן ניקוז גדול מאוד והוא סחב אחריו את חלוקי הסחף של שכבות עתיקות יותר שנמצאו באגנו והשקיע את הקונגלומרט.

דיון מסכם:

 בסיור ראינו תופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות רבות, חלפנו על פני עידנים ושינינו את מקומינו מהים ליבשה. ראינו סלעים מגיל  טורון  (העתיק ביותר) ועד גיל איאוקן (הצעיר ביותר (ראה ציור 11).

 תקופת הטורון: הסלעים העתיקים ביותר שראינו בחתך נחל צין הם מתצורת דרורים, מתחילת הטורון אותה מאפינים חרסיות וקירטונים רכים, ואחריו הושקע הנצר, גיר קשה,  מסוף הטורון (את תצורת שבטה המהווה אמצעיתה של תק' הטורון לא ראינו בסיור זה).  באותה תקופה היה אזורינו בשולי ים הטתיס.

 תקופת הסנון:  בתחילת תקופה זו החלה להתרחש על קרקעית הים  קימוט, ותוך כדי זה שקע גיר קירטוני מתצורת מנוחה ובחבוררת הר הצופים אשר יכלה להרגיש זה מכבר את הקימוט אך במידה מועטה, עדויות לכך הם חוסר האחידות בעובי השכבה בראשי הקמרים ובבסיסם. תצורת מנוחה שקעה בסביבה של ים פתוח עשיר באורגניזמים. לאחר מכן שקעה תצורת מישאש, צור המשאש הוא סלע סדימנטרי הנוצר כתוצאה של השקעה ביוגנית של יצורים הבונים את שלדם מסיליקה אמורפית או כתוצאה של החלפת הקלציום קרבונט בסיליקה. תצורה זו מכילה בנוסף פוספט דבר המעיד לנו גם כן על סביבה עשירה באורגניזמים. בצור אנו מבחינים בתופעה של גלונים וברקציה , כלומר גם הצור שקע בסביבה נטויה זה מכבר ותהליך נמשך גם בזמן השקעתו. לאחר השקעת המישאש שקעה תצורת ע'רב המאופיינת בקירטון עשיר בחרסיות. גם שיכבה זו שקעה בזמן הקימוט.

כמו כן זמן שבר צין מיוחס לתקופת הזו (תק' הסנון מגיל קוניאק- עד המאסטריכט) ( עפ"י ברטוב 1976).

 תקופת הפלאוקן: תצורת  תקיה מאופיינת בחרסיות בהן מופיעים עורקי גבס תחמוצות והיא מגיל פליאוקן. בין תצורת ע'רב לתקיה עובר קו גבול בין עידנים (בין קרטיקון לפלאוגן) גבול זה הוא קו אי התאמה המכונה  KT. ניתן להבחין שתצורת תקיה הכירה את התוואי המקומט וקימוט זה, כנראה, המשיך גם בזמן שקיעתה.

 תקופת האיאוקן: בתקופה זו חלה הצפה של אוקינוס התטיס שהשפיעה על המזרח התיכון כולו.  בתקופה זו  שקעה תצורת מור של חבורת עבדת, המאופיינת בקירטון ובו עדשות צור. סלע זה שוקע בים פתוח ועובר תהליך של ד. Talasinoidas אנו רואים ששכבה זו נותרה במאוזן, כלומר בזמן שקיעתה של תצורת מור הסתיים תהליך הקימוט והיא נשארה בשכבות אופקיות מאז.

תקופת הניאוגן: בין תקופה זו לאיאוקן קיים מישור אי התאמה גדול שהוא ביטוי לתהליכי התרומות ובליה באזור. בנוסף, בתקופה זו התפתחו מערכות ניקוז נהריות הזרמו לכיוון מערב. בתקופה זו שקע קונגלמרט שדה צין, שהוא הוסע ע"י נחל עתיק שהיה באיזור ולו היה אגן ניקוז גדול דיו בכדי ליצור את סלע קלסטי זה.  נחל קדמון זה גם מסביר את המפתח הרחב של נחל הרועה שבו הינו בתחילת הסיור. התרוממות איטית של הר הנגב באמצע הניאוגן גרמה להתחתרות של הנהרות בקמרים וליצירת נחלי קדמן. בעיקבות ממצאים ארכיאולוגים של כלים מהתקופה האשלית הקדומה שנמצאו בקונגלומרט ניתן לקבוע כי גיל הקונגלומרט הוא לפחות מיליון שנה (פלייסטוקן, התקופה שבאה אחרי הניאוגן) לאחר מכן התחתר בתוך קונגלמרט שדה צין נחל הצין, משמע שנחל זה צעיר מקונגלומרט שדה צין.

חתך מרמת עבדת(( A למפגש נחל הרועה עם החל בוקר (A' ) דרך איזור שדה צין  (לקוח מתוך מאמר של יואב אבני "קווי השבירה במרכז הנגב, מערב רמת עבדת ומבנה רמון)

חתך מרמת עבדת(( A למפגש נחל הרועה עם החל בוקר (A' ) דרך איזור שדה צין (לקוח מתוך מאמר של יואב אבני "קווי השבירה במרכז הנגב, מערב רמת עבדת ומבנה רמון)

ביבליוגרפיה

צפונות כדור הארץ/ שלמה שובאל. הוצאות האוניברסיטה הפתוחה. 2006

גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל/דב ניר. הוצאות אקדמון. הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. 1970

קווי השבירה במרכז הנגב, מערב רמת עבדת ובמבנה רמון/ יואב אבני. המכון הגיאולוגי ומרכז מדע רמון.

מדריך ישראל – הר הנגב וחבל אילות. הוצאת כתר-משרד הביטחון. 1979

The Zin fault zone. An example of Senoian Faulting in the nortern Negev ofIsrael/ Y.Bartov and Y.Arkin (Israel Journal of Earth Sciences Vol.25 1976 p.40-44

Earth / Frank Press and Raymond Siever.San Francisco: W.H Freeman [1978]

(תחנה מס'1) צומת משאבים. תצפית צפ' מערבה על מחשוף תצורת מור (קירטון ואופקי עדשות צור).  ניתן להבחין בקימוט בולט לעין היוצר צורת קערה, דבר המייצג מאמץ דחיסה היוצר התקצרות.

(תחנה מס'1) צומת משאבים. תצפית צפ' מערבה על מחשוף תצורת מור (קירטון ואופקי עדשות צור).
ניתן להבחין בקימוט בולט לעין היוצר צורת קערה, דבר המייצג מאמץ דחיסה היוצר התקצרות.

(תחנה מס' 2) מחשוף סלע קרבונטי קשה על כביש 40. ניתן להבחין במספר סדקים הערוכים בקווים מקבילים . כמו כן ניתן לזהות מישור העתק: מימין מופיעה שכבת הנמצאת כחצי מטר מעל שכבה זהה מצד שמאל.

(תחנה מס' 2) מחשוף סלע קרבונטי קשה על כביש 40. ניתן להבחין במספר סדקים הערוכים בקווים מקבילים . כמו כן ניתן לזהות מישור העתק: מימין מופיעה שכבת הנמצאת כחצי מטר מעל שכבה זהה מצד שמאל.

סימני הברקציה (רסק סלעים) על מישור ההעתק. העט משמש קנ"מ.

סימני הברקציה (רסק סלעים) על מישור ההעתק. העט משמש קנ"מ.

סימני הסטריאציות (תלמים) המהווים אינדיקציה לכיוון תנועת הגושים זה לעומת זה.

סימני הסטריאציות (תלמים) המהווים אינדיקציה לכיוון תנועת הגושים זה לעומת זה.

(תחנה מס'3) חניון הרועה. ניתן להבחין ברוחבו הניכר של הנחל שאינו פרופורציונלי לאגן הניקוז הקטן שלו.

(תחנה מס'3) חניון הרועה. ניתן להבחין ברוחבו הניכר של הנחל שאינו פרופורציונלי לאגן הניקוז הקטן שלו.

(תחנה מס'4) תצפית מזרחה על נחל צין סמוך למפגש עם כביש 40. ניתן להבחין ברמת עבדת מדרום לנחל, ולשדה צין ומדרשת בן גוריון מצפון. שימו לב לאי ההתאמה הזויתית בין חבורת עבדת האופקית מימין, ושכבת צור המישאש משמאל.

(תחנה מס'4) תצפית מזרחה על נחל צין סמוך למפגש עם כביש 40. ניתן להבחין ברמת עבדת מדרום לנחל, ולשדה צין ומדרשת בן גוריון מצפון. שימו לב לאי ההתאמה הזויתית בין חבורת עבדת האופקית מימין, ושכבת צור המישאש משמאל.

אפיק נחל קרקש סמוך למפגשו עם כביש 40. הסלע עשוי גיר קשה ויוצר מפל נמוך. שייך לתצורת נצר  מגיל טורון עליון. ניתן להבחין במערכת סידוק שהתפתחה עליו.

אפיק נחל קרקש סמוך למפגשו עם כביש 40. הסלע עשוי גיר קשה ויוצר מפל נמוך. שייך לתצורת נצר
מגיל טורון עליון. ניתן להבחין במערכת סידוק שהתפתחה עליו.

עורקי קלציט הערוכים בניצב לכיוון הסדקים. נקראים גם "שיני כלב" (המטבע לשם קנ"מ).

עורקי קלציט הערוכים בניצב לכיוון הסדקים. נקראים גם "שיני כלב" (המטבע לשם קנ"מ).

הצניר שהתפתח ע"י התחתרות הנחל בשכבת קירטון מנוחה הרכה, ומתחתיה גיר מתצ' נצר סמוך לנק' הפיכתו של הנחל מנחל הזורם על קו סטרייק (שכבת נצר) לנחל דיפ (שבירה של °90).

הצניר שהתפתח ע"י התחתרות הנחל בשכבת קירטון מנוחה הרכה, ומתחתיה גיר מתצ' נצר סמוך לנק' הפיכתו של הנחל מנחל הזורם על קו סטרייק (שכבת נצר) לנחל דיפ (שבירה של °90).

הנחל שובר בזווית חדה דרומה לכיוון דיפ של שכבת נצר. יש מגע חד וברור בין תצ' נצר לתצ' מנוחה שמעליה.

הנחל שובר בזווית חדה דרומה לכיוון דיפ של שכבת נצר. יש מגע חד וברור בין תצ' נצר לתצ' מנוחה שמעליה.

צור המשאש היוצר דרגש בולט בנוף. מתחתו שכבת קירטון מנוחה המכוסה טלוס שהדרדר משחיקת צור 	    המישאש שמעליה.

צור המשאש היוצר דרגש בולט בנוף. מתחתו שכבת קירטון מנוחה המכוסה טלוס שהדרדר משחיקת צור
המישאש שמעליה.

חוואר מתצורת טקיה בגדתו הדרומית של נחל חווארים. ניתן להבחין בתרכיז של תחומצת ברזל.

חוואר מתצורת טקיה בגדתו הדרומית של נחל חווארים. ניתן להבחין בתרכיז של תחומצת ברזל.

הדו"ח הוגש כחלק מדרישות הקורס 'גיאולוגיה דינמית' בהנחיית פרופ' שמעון פיינשטיין.

מודעות פרסומת

יש לך משהו חכם להגיד? קדימה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: