פורסם על ידי: danielwinkler1 | 05/08/2011

סמינר 'אם תרצו' להכרת השומרון

היום חזרתי מסמינר, בן יומיים,  של ארגון 'אם תרצו' ומטרתו: הכרת אזור השומרון (4-5.8.11).

חמישי: מרכז המבקרים מטה בנימין ע"י פסגות, עין הגיבורים ע"י שילה, תצפית ממוצב קידה הנטוש (נ.טריג 844) מזרחה על בקע הירדן-הסרטבה-והכפר דומא, תל שילה, שיחה עם עוזי דיין במכללת אריאל, שיחה עם הרב אלי סדן באלון מורה ולינה שם.

שישי: תצפית מהר כביר דרומה על שכם וצפונה על בקעת נחל תרצה בהדרכת בני קצובר, ביקור בחוות 'גבעות עולם'.

בחמישי הספקנו לבקר במרכז המבקרים החדש (הוקם באוקטובר2010) של חבל בנימין, המשלב בתוכו מוקד ראשוני להכרות עם ההיסטוריה והחשיבות של חבל בנימין, יחד עם יקב מוצלח שזוכה בשנים האחרונים לתשבוחות מבורכות.

אפשר להנות שם ממיצג אור-קולי אינטראקטיבי על חשיבות השליטה האסטרטגית הישראלית ביהודה ושומרון, כמו גם החשיבות ההיסטורית והגיאוגרפיה של המקום, במשולב עם חידון טריויזיה. לכל זוג יש מסך, ועל הרצפה מוקרנת מפת ארץ-ישראל, ומידי פרק מופיעה סדרה של שאלות שבה נדרשים לענות אחת מ-4 האפשרויות. שלושת הראשונים שעונים נכונה על כל שאלה, זוכים להיות מסומנים על המקרן.

סמנכ"ל מועצת י"שע יגאל דילמוני העביר לנו מצגת על אזור יהודה ושומרון. הוא סיפר לנו שמדינת ישראל דואגת לספק מים גם לתושבים הערבים ביהודה ושומרון, אך הם מצידם לא משלמים על כך: כיוון מדינת ישראל מעבירה כספים לרשות הפלשתינאית, כך יוצא שמהכספים שנשלחים מקוזזים הוצאות חשבון המים (אלו מהם שלא גונבים), והתושב הערבי הפרטי לא מרגיש צורך לחסוך, כיוון שהוא לא זה שנושא באחריות. למדנו על הבעיות של זיהום מי אקויפר ההר ע"י שאיבת יתר (בעיקר מבארות פיראטיות באזור ג'נין, שם מפלס מי התהום -עומקרו כמה עשרות מ' בלבד), על הדמוגרפיה (מתברר שפריון הילודה בקרב ערביי ארץ ישראל ירדה למ-9 ל3, וכיום פריון הילודה של האוכלוסיה היהודית עולה ובהתמדה ומתייצב על ערך קרוב).

ממרכז המבקרים המשכנו למעיין הגבורה, הנמצא דרומית לעלי. מבית העלמין של היישוב הנמצא ע"י כביש60, ממשיכים צפונה בשביל עפר במעלה הערוץ, עד למפגש עם 2 בריכות אגירה עגולות המוזנות מניקבה (יש במוקד הנביעה גם דגי זהב שתפקידם כנראה לדלל את הצטברות האצות). המעיין ע"ש בני היישוב ישראל בן יחיאל וישראל בן ביטמן זכרונם לברכה.שמענו הסבר על היווצרות חלחול מי הגשמים והיווצרות מעיינות מפי המדריך מאיר (אריאל), סטודנט ללימודי סביבה ומורשת ישראל באונ' בר-אילן, ומדריך במדרשת אלון-מורה.

לאחר ארוחת צהריים משביעה של סנדויצים איכותיים וטבילה מתבקשת במעיין המשכנו הלאה לתצפית ממוצב קידה הנטוש (נ.טריג844) מזרחה על בקע הירדן.

ניתן היה להבחין, על אף האובך של חום אוגוסט, בהר הסרטבה ובכפר דומא ששכן מתחת לרגלינו. מאיר המדריך סיפר לנו על התקופה בין השנים 1967-1970, אז נקרא אזור זה: "ארץ המרדפים". לוחמי צה"ל נדרשו למנוע התסננות של מפגעים ערבים מעבר הירדן המזרחי לאזור יהודה ושומרון, שכן מכאן והלאה הדרך למרכז הארץ קלה ופשוטה. הוא סיפר על 2 לוחמי צה"ל שהזדעקו משדה התעופה לאזור זה כאשר שמעו על הסתננות ונתקלו בקרב יריות ונהרגו בעודם במדי א'.

מנקודה התצפית המשכנו הלאה לתל שילה ושמענו על כך ששילה היתה המרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל, במשך כ-400 שנים, עד להקמת ממלכת ישראל בידי שאול המלך (1020 לפנה"ס). כמו-כן ראינו את הבזיליקה הנוצרית שנבנתה בימי הביזנטים.

לאחר הביקור בתל שילה עלינו על האוטובוס, והלאה למכללת אריאל – שם שמענו הסברים על החשיבות האסטרטגית של שליטה ישראלית בבקע הירדן ובנקודות חשובות ביהודה ושומרון. האלוף לשעבר עוזי דיין, מי שהיה סגן הרמטכ"ל בשנים 98-99 ואח"כ יו"ר המועצה לביטחון לאומי, אמנם אמר שהוא מוצא קושי לשלוט על אוכולוסיה אזרחית פלשתינאית-ערבית אך מנגד הוכיח לנו מדוע שליטה ישראלית חשובה בבקע הירדן, אשר מהווה מכשול פיזי בין רמת עבר הירדן המזרחי המתנשאת לגובה 700-1200מ', ובין הרי השומרון ויהודה בגובה של כ-1000מ' (שיא הגובה ביהודה- מדרום לכפר חלחול 1020מ', ובשומרון: הר בעל חצור 1016מ'), ובין בקע הירדן שגובהו 400- מ' בלבד. את המכשול הטופורגרפי הזה ניתן לעבור ב-5 דרכי רוחב בלבד: כביש 1 יריחו-ים, כביש 449 יריחו-צומת רימונים-עפרה, כביש 505 צומת פצאל-צומת תפוח,כביש 57 צומת מכורה-שכם, כביש 458 צומת מחולה-טובס (דרומה לשומרון מצוי מדבר יהודה אשר מצוק ההעתקים שבו מהווה מכשול בלתי עביר).

עוזי דיין סיפר לנו שלפני כמה שנים, כאשר הדריך את המועצה לתקציב של ממשלת ארה"ב, קם אחד הנציגים העונה לשם הציורי: Nighthorse Candell (אמריקאי-ילידי או אינדיאני ע"פי שפתנו) וביקש לשאת דברים. הוא ואמר שהנסיון המר של הקהילה שלו הוכיח שלא שההנחה "שטחים תמורת שלום" לא עובדת.. אכן יש מה ללמוד מכך.

לאחר השיחה עם עוזי דיין המשכנו הלאה לאלון מורה, שם סיימנו את היום, עם שיחה עם הרב אלי סדן, מי שייסד את המכינה הקדם צבאית בעלי, על הקשר בין הזהות הישראלית לזהות היהודית לפי ראות עיניו.

למחרת עלינו עם האוטובוס מאלון מורה (662+) לפסגה של הר כביר (קבר שיח בילל 765+) לתצפית על האזור וסקירה היסטורית בהדרכת בני קצובר. הוא סיפר על ההיסטוריה של ההתישבות היהודית ביש"ע, וכן על המזבח בהר עיבל שנמצא מערבה לנו שתוארך עפ"י הארכיאולוג אדם זרטל לתקופת יהושע, ומתואר  בספר דברים פרק כ"ז פסוקים א'-י', ובספר יהושע פרק ח.

לאחר התצפית דרומה אל שכם, מערבה להר עיבל וצפונה לנחל תרצה (החל מכאן צפונה אין עוד יישובים יהודיים בתחומי השומרון. בעבר היו גנים,כדים,חומש ושא-נור אך הם פונו בתקופת ההתנתקות בספטמבר 2005), והמשכנו לחוות 'גבעות עולם' אשר מקיימת משק אורגני והוקמה ב1996 ע"י אברי רן. בתוך מתחם החווה יש מערת פעמון שהיא למעשה מחצבה עתיקה.

בסיום הביקור במשקים השונים בחווה, התיישבנו על הדשא ועשינו שיחת סיכום עם רונן שובל וארז תדמור, והעלינו רעיונות ונקודות לשימור ושיפור לשנה הקרובה, בפעילות של תנועת 'אם תרצו'.

היה סמינר מוצלח ואני שמח שיצא לי להכיר חבל ארץ שאני לא מכיר כל כך טוב.

 

מעיין הגבורה - עלי

מעיין הגבורה – עלי

מבט מהר כביר דרומה אל שכם

מבט מהר כביר דרומה אל שכם

מודעות פרסומת

Responses

  1. נשמע מעניין לאללה תודה !


יש לך משהו חכם להגיד? קדימה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות