פורסם על ידי: danielwinkler1 | 25/07/2011

גודל ההסטה לאורך טרנספורם ים-המלח לאור תבנית מערכות השבירה בדרום ישראל ובגליל.

תקציר:

חיבור זה יעסוק בהסטה שנוצרה עקב תנועת שבר הטרנספורם של בקע ים המלח ויכלול בתוכו עדויות שראינו במסגרת הקורס "סיור רגיונלי2"', בהנחיית פרופ' יהודה אייל, כמו גם נתונים שיובאו ממאמרים רלוונטיים.

בקצרה ניתן לומר ששבר הטרנספורם הוא שבר תנועה שמאלי (סטרייק-סליפ) כאשר החלק המזרחי נע צפונה בקצב מהיר יותר מחלקו המערבי. כיוון השברים ומיקומם, במקרים מסויימים, יוצרים מוקדים של לחיצה (push-up) וכן היפרדות (pull-apart) לאורך הבקע. ישנו הפרש גדול בהסטה בין אזור דרום ישראל ולבין צפונה, ועל כך יעסוק בין השאר החיבור הבא.

מהן העדויות שיש לנו בין צידי השבר לגבי גודל ההסטה? האם התרחשה תנועה שאנחנו יכולים למדוד אותה בקנה מידה היסטורי? האם אנחנו יכולים לתת מסגרת זמן לתנועה הזו של הטרנספורם?

על שאלות אלו ועוד, אנסה לענות בחיבור הבא.

 אזור העבודה:

חיבור זה יעסוק באזור בקעת החולה וסביבתה הקרובה. בקעת החולה היא אגן המלא סחף פליוקני-הולוקני שנוצר ע"י היפרדות pull-apart (גרפונקל 1981). היא גובלת בשברים נורמליים, שמעידים על מאמצי מתיחה. הגבול במזרח הוא שבר עזז הנמשך לרגלי תל אנפה, תל קליל, גבעת האם וגבעת עזז וממשיך צפון מזרחה במקביל לשבר שיאון. דרומה לשם נמצא שבר כפר סולד העובר לרגלי צוקי זקיף ודרומה ממנו שבר שמיר, שעובר בגבולה המזרחי של הבקעה ויוצר מדרגה בולטת (סנה&ויינברגר2003). במערב בקעת החולה עובר שבר גדול הנמשך מפתח נחל קדש עד קריית שמונה. מערבה לקו שבר זה עוברים שבר עין תאו ושבר ישע הנמצאים 500מ' ו1ק"מ ממנו מערבה, ומתמזגים לשבר אחד למרגלות הר נזר (דרומית למנרה). שבר קריית שמונה שממשיך צפונה לתוך לבנון (שם הוא נקרא שבר ימונה) מפריד בין הלוח של אפריקה במערב ללוח ערב במזרח. לאורכו התרחשה רוב התנועה השמאלית של הטרנספורם (סנה&ויינברגר2003).

החרמון הוא מבנה אנטיקלינה השייך לקמטי הקשת הסורית, הנמשכת מחצי האי סיני בדרום עד רכס הפלמירה בסוריה, וקימוטו החל בסוף הקרטיקון עד תחילת השלישון (פיקרד 1943). עפ"י רפי פרוינד 1980 יצירת החרמון קשורה בלחיצה שנוצרה עקב תנועת הסטרייק-סליפ לאורך טרנספורם בקע ים המלח.

 טרספורם ים המלח:

בקע ים המלח מתמשך לאורך מפרץ אילת, שקע הערבה, בקעת ים המלח, עמק הירדן בקעת הכנרת ועמק החולה וממשיך צפונה הלאה לבקעת הלבנון. העתקה נמשכת משם צפונה עד לסוריה ולטורקיה (שובאל 2006). אורך הכולל של בקע ים המלח כ-1000ק"מ.

בקע ים המלח הוא גבול בין לוח ערב ממזרח, לתת הלוח של ישראל וסיני במערב כאשר התנועה שני 2 הגושים נעשית במקביל לשבר ולכן זה נקרא "טרנספורם". במרכז ים סוף מתרחשת נקודת  פתיחה בין לוח ערב ובין לוח נוב (הלוח המרכזי של אפריקה), הגורמת להתרחקות הלוחות זה מזה. הביקוע שגרם להווצרות ים סוף החל בתקופת המיוקן (23מ"ש) ובראשית דרכו התרחשה פתיחה בים סוף וכן במפרץ סואץ. אלא שבשלב מאוחר יותר (לפני כ15מ"ש) פסקה הפתיחה במפרץ סואץ כמעט לגמרי וכך נוצר קרע בלוח ערב אשר בבוא העת הפך לשבר ים המלח (שובאל 2006) לאורכו מתרחשת תנועה שמאלית: הגוש של עבר הירדן המזרחי נע צפונה בשיעור מהיר יותר מאשר הגוש המערבי הכולל את ישראל וסיני.

שבר הטרנספורם אינו רציף לכל אורך בקע ים המלח: יש מקרים בו הוא "קופץ" שמאלה ומופיע שוב בנקודה הנמצאת במרחק מה מערבה. 2 שברים כאלו שהם בעלי הסטה שמאלית, יפרידו 2 גושים אחד מהשני ויווצר מבנה של שקע מתיחה (רומב-גרבן. Pull-apart) בינהם. בדרך זו אפשר להסביר את המצאות ים המלח והכנרת אשר מהווה שקעים נמוכים לאורך הבקע. בניגוד לזאת, אם השברים ערוכים כך שיש "קפיצה" ימינה של השבר, או שיש סטיה חדה בכיוון, הרי שבנקודת הסטייה תיווצר נקודת לחיצה אשר יכולה לגרום להתרוממות עקב התנגשות הגושים זה בזה: בדרך זו אפשר להסביר את התרוממות  החרמון (מבנה push-up).

 ההבדלים הסטרטיגרפיים הפציאליים בין 2 צידי הטרנספורם ועדויות להסטה שמאלית:

 חבורת ערד:

גולדברג ודרין מצאו התאמה טובה בין היחידות שמופיעות בחרמון ובין אלו שמופיעות בנגב. יחידות יוראסיות אינן חשופות על פני השטח באזור מטולה שבצדו המזרחי של הבקע, אלא שאפשר למצוא את יחידות אלה בקידוח "חולה2".

תצורת כידוד בצד המזרחי של בקע ים המלח, עוביה 150מ' ומורכבת בעיקר מפצלים גירניים בגג היחידה, במרכז היחידה הפצלים מופיעים לסירוגין עם גיר משוכב היטב, ובבסיס התצורה אפשר למצוא שפע של מאובני אמוניטים ובלמניטים שעברו החלפה לפיריט.

התצורה הזו בונה חגורה רחבה של כ120ק"מ מצדו המערבי של הבקע (פיקרד והירש 1987), כאשר בצפון היא נוחתת לכיוון צפון מזרח השומרון ועמק בית שאן, והלאה לגליל ולהרי נפתלי (שם מוצאים אותה בקידוח "חולה2"). צפונה משם לכיוון לבנון, הפציאס הפצלי מוחלף בפציאס גירני (הייברוק 1942). את אותה עדות אנחנו מוצאים גם בצדו המערבי של הבקע, אלא שיש הסטה של 110ק"מ זה מזה.

 חבורת כורנוב:

בחבורת כורנוב מגיל הקרטיקון התחתון ניתן למצוא קומפלקס וולקני בבלוק המזרחי ע"י הכפר הדרוזי עין קיניה שבחרמון. קומפלקס זהה להפליא ניתן למצוא בתיסיר, על יד נחל מליח שבשומרון, אשר נמצא 100ק"מ דרומה משם.

תצורת הידרה (נקראת תצורת קטיע ע"י זלצמן 1968) מראה הבדלים משמעותיים בין 2 צידי הטרנספורם: התצורה חשופה במורדות החרמון בעובי של כ65מ' ומורכבת מאבן חול, חוואר ואבן גיר. בגליל לעומת זאת, התצורה המקבילה היא יחידת "אופק האורביטולינה" שתוארה ע"י רוזנברג 1960, אלא שהיא חסרה באבני חול ועשירה דווקא באואוליטים. מימרן 1969 מצא את אבני החול הללו (המקבילות לתצורת קטיע) בבסיס תצורת טמון אשר בשומרון. יש לנו עדות, אם כך, להסטה של 100ק"מ. כמו כן, אפשר להבין שבמזרח היו תנאים יבשיים יותר מאשר במערב.

מעל תצורת הידרה, בצדו המזרחי של הטרנספורם במצוק מנרה אנחנו מוצאים את תצורת רמה: חוואר עשיר במאובני אמוניטים מסוג Knemiceras בעובי של 126מ' (רוזנברג 1960). תצורת מסעדה אשר מופיעה בחרמון ומתאימה לאותו גיל גיאולוגי, אינה דומה כלל לתצורת המתוארת לעיל (זלצמן 1968). אלא שאותה יחידה ניתן למצוא דווקא בצפון השומרון. עפ"י הנתונים הסטרטיגרפיים שהתקבלו מקידוח "ראש פינה1", פרוינד 1970 שיחזר את המיקום של בלוק כורזים לפני ההסטה על הטרנסופורם ומצא שמיקומו היה 60ק"מ דרומה ממיקומו הנוכחי, כלומר חלק מהפלטה הערבית.

 חבורת יהודה:

בתקופת הטורון, בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה הגיאולוגית, אנחנו מוצאים התאמה טובה בתצורת ביענה בין 2 צידי השבר: במזרח, ע"י קיבוץ שמיר נפתח לנו "חלון" שחושף את הפציאס של היחידה הזו שמורכב מגיר ודולומיט בעובי של כ70צ'. פציאס דומה מצא פרופ' יוסי חצור בנחל בזק (חצור 1988), הנמצא 85ק"מ דרומית בצד המערבי של הטרנספורם. היחידה הזו מורכבת מגיר מיקריטי וקירטון בבסיס, דולומיט-גירי וקוורצוליט מסיביים במרכז היחידה, ובגג מופיע גיר משוכב היטב עם קירטון. ל3 המופעים הללו קוראים בדרום הארץ: תצורת דרורים, שבטה ונצר בהתאמה.

 חבורת הר הצופים:

תצורת קלע, הנמצאת בבסיס תצורת ע'רב, עשויה קונגלומרט פולימיקטי המורכב מחלוקים מעוגלים מגיל קרטיקון ואינה כוללת כלל בזלת מגיל ניאוגן הנמצא בסביבתה בשפע כיום. צפונית לקיבוץ שמיר היא חותכת את תצורת ביענה, ובנחל עורבים היא שוכבת על תצורת מנוחה בעובי 30ס"מ בלבד, וכוללת חלוקי צור, גיר ודולומיט (מימרן 1985). את אותו מופע של אי-התאמות אפשר למצוא בנחל מליח אשר נמצא  בשומרון, 100ק"מ דרומה משם. תצורת טקיה בגולן אינה מכילה את פציאס "צרצור" ואפשר להתאימה למופע שלה בהרי הגלבוע (חצור 1988), 100ק"מ דרומה. סה"כ עובי חבורת הר-הצופים באזור זה, כפי שנחשף בקידוח "חולה3" הוא 360מ', עובי דומה למה שאפשר למצוא בנחל בזק (חצור 1988).

 חבורת עבדת:

בתקופת האיאוקן התיכון, הרי הגלבוע והגליל מזה, והחרמון מזה, היו חלק מרמה אזורית אשר במרכזה שקע גיר ובשוליה העמוקים יותר קירטון לחילופין עם צור (סנה 1988,1996). העובדה שכיום התפוצה הזו לא מרוכזת באזור אחד אלא יש הסטה של 80ק"מ בינהם מלמדת, גם היא, על תנועת הטרנספורם.

 חבורת סקיה:

בכביש היורד מבני יהודה לצומת כורסי זיהנו מחשוף קונגלומרט בצדו המזרחי של הכביש לפני עיקול הכביש מערבה (נצ"מ 262,9/746,2 ברשת ישראל החדשה). הקונגלומרט שייך לתצורת הורדוס וצבעו הכללי לבן: הוא כולל בעיקר חלוקי קירטון איאוקני ומעט צור.

ההופעה הזו של תצורת הורדוס במזרח שונה מאוד מזו שבמערב (מזרח הכנרת) שם ראינו את התצורה במופע יותר אדמדם. את ההופעה הלבנה הזו של תצורת הורדוס ניתן לזהות בצפון השומרון ע"י מרמה פיאד. עפ"י רפי פרוינד ההופעות הללו הורבדו בעבר באותו מקום, אלא ששבר הטרנספורם גרם להסטה של כ-40ק"מ זה מזה.

עפ"י הסבר אחר של אהרונוביץ ושולמן, כל קונגלומרט מושפע מהסביבה החשופה בקרבתו: בגולן היו חשופים בעיקר סלעי איאוקן ולכן הקונגלומרט שנוצר הכיל בעיקר חלוקי קירטון, בעוד שבמזרח, שם יש קלסטים ודולומיטים, עיקר צבע הקונגלומרט הוא חום-אדמדם.

עפ"י רפי פרוינד ההסטה השמאלית של הטרנספורם החלה בסנון ולא במיוקן, אלא שעפ"י שבר ביר-זרייר הנמצא בסיני, הסיקו שההסטה חייבת להיות מאוחרת ל-20 מיליון שנים. בסיני אפשר למצוא דיוריט מגיל פריקמבריום ומעליו גרניט אשר חצויים ע"י דייק. עפ"י תארוך הגיל הדייק נתגלה שגילו 20מ"ש, כלומר שייך לתקופת המיוקן. הדייק הוסט 4.5ק"מ משני צידי השבר כחלק מתנועת הטרנספורם. סימן שהתנועה של הטרנספורם מאוחרת ל-20מ"ש, כלומר מאוחרת למיוקן ולתצורת הורודוס שתיארנו כאן.

 ההבדל בגודל ההסטה בין הדרום לצפון הארץ:

ההסטה של טרנספורם ים-המלח באזור הדרום היא כ105ק"מ, בעוד שבאזור צפון סוריה היא 15ק"מ בלבד. קידוח עמוק שנעשה על-יד מצדה, הראה חתך סדימנטרי עבה של פרם-טריאס-יורא-וקרטיקון אשר מופיע שוב בקידוח ע'גלון הנמצא כ-110 ק"מ צפונה למצדה, בעבר הירדן המזרחי. ע"י שחזור ההסטה אפשר להרכיב את הפאזל לכדי תמונה רציפה אחת: דייק ארוך שמגיע לעיר כרך שבירדן ממזרח, מובא ברציפות אל מול דייק קטן הנמצא בנחל עשוש במערב הבקע (גרפונקל). עדויות נוספות הן המצאות הסלעים המגמתיים והמטמורפים מגיל פרה-קמבריום שנחשפים מצפון לאילת בהר עמרם והרי נשף, והסלעים הללו נחשפים שוב רק באזור פונון שממזרח לטרנספורם. כמו כן, הסלעים המגמתיים של אזור עקבה דומים לסלעים של אזור נואיבה (גרפונקל).

 ההסבר להפרש הזה בגודל ההסטה נובע מכך שחלק מהתנועה על השבר העיקרי מועברת לשברים קטנים יותר שפונים מהשבר העיקרי צפ'-מזרחה וצפ'-מערבה. מבדיקת שבר hope fault בניו-זילנד, התברר שבקצה שברי סטרייק-סליפ יש התפצלויות להרבה שברים קטנים בכיוונים שונים. זאת העדות לכך שחלק מהשברים הקטנים לוקחים את התזוזה שהייתה צריכה להיות על השבר העיקרי (אייל, בע"פ 2010).

במבט מפה ניתן לראות שהשבר העיקרי של הטרנספורם, מתפצל באזור בקעת החולה לכמה שברים משניים שכל אחד מהם פונה בכיוון אחר: במערב נמצא שבר הרום ואחריו ימונה, חצביה, ראשיה, וסרג'יה שבמזרח (סנה&ויינברגר 2003).

כיוון השברים העיקרים באזור בקעת החולה (מתוך מאמרם של עמיחי סנה ורם ווינברגר).

כיוון השברים העיקרים באזור בקעת החולה (מתוך מאמרם של עמיחי סנה ורם ווינברגר).

מתצפית שערכנו מהר צפיה (תצפית ע"ש דדו אלעזר) צפונה למטולה, זיהינו את עמק עיון (אל-מרג'), כאשר במזרח הבקעה עובר רכס אל חיאם (המשך בקו ישר לשבר התנור), ובמערבה רכס מרג' עיון-אל קליעה. הרכסים עשויים סלעים מתקופת הקרטיקון.

מזרחה לרכס אל חיאם עובר שבר חצביה (מערבית לאפיק נהר החצבני) המפריד בינו ובין שבר עזז ששובר בנקודה זו צפון מזרחה לשבר שיאון. רכס אל חיאם בנוי ברובו סלעים עתיקים מתקופת הקריטיקון התחתון (בעיקר תצורות עין אל אסד והידרה), וכך גם מערב החרמון הבנוי סלעים עתיקים מתק' היורא (תצורת חרמון), בינהם צריכה לעבור, אם כך, סינקלינה. הסינקלינה מלאה בזלת של קילוחי "משכי" ו"חצבני" שגילם פליוקניים-פלייסטוקניים, ומתחתיה אמורים להחשף סלעים מתקופת הקנומן. יש לנו, אם כך, עדות להשפעה של קימוט וגם שבר על מבנה הנוף (אייל, בע"פ 2010).

 שבר ראשיה-שיאון, העובר באפיקו הנוכחי של נחל שיאון, מחלק את החרמון שנמצא בתחום מדינת ישראל לגוש מזרחי (כתף שיאון והר דוב) וגוש מערבי. בתצפית ממצודת נמרוד לכיוון מערב ניתן לראות באופן ברור את גבעת חמרה הבולטת בפתחו של נחל שיאון בהשפכו אל הבקע. גבעת חמרה עשויה קונגלומרט (תצורת שיאון) שבנוי מתוצרי הבליה של תצורת חרמון שהוסעו באפיקו את נחל שיאון והצטברו בפתח הנחל. עקב התנועה של שבר עזז-שיאון נוצרה כאן לחיצה מקומית שהביאה להרמה של גבעת חמרה. רפי פרוינד טוען שעל שבר שיאון יש הסטה של 1ק"מ. כאשר מסתכלים על הופעת הדולמיט של תצורת חרמון במזרח ועל הופעת קונגלומרט שיאון במערב, ניתן להווכח שצפונית לשבר שיאון, המגע בינהם מוזז כק"מ מערבה (אייל, בע"פ 2010).

 מיצד עתרת:

עדות נוספת להסטה של הטרנפורם בעת ההיסטורית אפשר לראות במיצד עתרת, שנמצא דרומית לקיבוץ גדות.

מיצד עתרת הוקם בשנת 1187  בימי מלכותו של המלך בלדווין הרביעי כדי לאבטח את גשר בנות יעקב החוצה את אפיק נהר הירדן, בדרך המקשרת בין טבריה לדמשק, ימי מלכות הצלבנים.

בחלקו הדרומי של המבצר ניתן לראות את החומה אשר בעבר הייתה בקו ישר ורציף אלא שכיום היא קטועה וחלקה המזרחי נע צפונה בשיעור של 2.1מ' ביחס לחלקה המערבי. עפ"י עדויות היסטוריות ידוע לנו שבשנת 1202 חלה רעידת אדמה גדולה באזור והיא אשר גרמה לגזירה של החומה שביטוי שלה ניתן לראות בחומה הצפונית והדרומית (אייל בע"פ 2010). כמו כן,בצפון המבצר ניתן להבחין בשרידי מסגד מוסלמי על גבי הריסות מתקופת הצלבנים. מבדיקות שנערכו מתברר שהוא הוסט רק כחצי מטר. מכאן אנחנו למדים שהמסגד לא נפגע מרעידת האדמה של 1202 אלא נבנה רק אח"כ. רעידת האדמה הגדולה של חודש נובמבר 1759 היא שגרמה לגזירתו ולהסטה שלו, והצטברה גם על ההסטה של החומה הצלבנית שהייתה קיימת קודם לכן וגרמה להסטה המצטברת של 2.1מ' שקיימת כיום.

רעידות אדמה נוספות, כמו זו שקרתה ב11.7.1927 (המוקד שלה היה בקעת ים המלח. 6.2 בסולם ריכטר), כמו גם רעידת האדמה של 22.11.1995 באזור מפרץ אילת (6.2 בסולם ריכטר), הראו הסטה אופקית שמאלית של כ-1מ' (גרפונקל).

 סיכום:

בחיבור זה עסקנו בהסטה לאורך טרנספורם ים המלח וגילינו שקיים הפרש משמעותי בין אזור הצפון לאזור הדרום שם התופעה משמעותית יותר. הסיבה לפער הזה נעוצה בעובדה שחלק מהשברים המשניים שמתפצלים מהשבר הראשי לוקחים איתם חלק מהתנועה/המעוות שהייתה אמורה להתרחש על גבי השבר הראשי (לדוגמא שבר שיאון-ראשיה(.

מסגרת הזמן של תנועת הטרנספורם היא גיל מיוקן (כ-20 מ"ש טרם זמננו) עפ"י תארוך דייקים שנמצאו בסיני אשר הטרנפורם גרם להסטתם, כלומר מאוחר לגיל הווצרותם. אם משחזרים את מיקום הלוחות למיקומם המקורי לפני התנועה, מקבלים התאמה טובה באופי יחידות הסלע בין שני עברי הטרנספורם. עדות להסטה של הטרנספורם ניתן לקבל מתחום הארכיאולוגיה: חומת מיצד עטרת (אשר שוכן מדרום לקיבוץ גדות) נבנה במקור בקו ישר ורציף, אלא שבעקבות רעידת אדמה והעתקה שמאלית, כיום החומה שבורה וחלקיה מוסטים אחד  במרחק כ-2מ' מהשני.

ע"י מדידת מרחק ההסטה לאורך הטרנספורם והזמן שעבר מאז אפשר לחשב את קצב ההסטה העומד כ-6מ"מ בשנה על בממוצע (גרפונקל).


מקורות עיקריים:

מחברת סיור גליל (סיור רגיונלי2): יהודה אייל בע"פ. 3-7.10.2010.

צבי גרפונקל. הטקטוניקה של טרנספורם (בקע) ים המלח. מלח הארץ – סדרה למחקרי ים המלח חוברת מספר2 (2006).

Amihai Sneh and Ram Weinberger / Geology of the Metulla quadrangle, northern Israel: Implications for the offset along the Dead Sea Rift.Israel Journal of Earth Sciences 52, 2003

צפונות כדור הארץ / שלמה שובאל. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 2006.

תצלום: תצפית דרום מזרחה אל עבר בקעת החולה מהמצפה ע"ש דדו אלעזר. דניאל וינקלר 2010.

מקורות נוספים שציטוטים מהם הובאו כאן:

Derin B 1974. The Jurassic of central and northernIsrael. Ph.D thesis, Hebrew Univ. Jerusalem 150 pp.

Goldberg M 1969. Remarks on the Jurassic lithostratigraphy of Mt. Hermon Isr.Geol.Soc.Annu. Mtg,Kefar Gil'adi pp26-27

Hatzor Y 1988. The geology of the Gilboa Region M.Sc thesis, Hebrew Univ. Jerusalem Geol.Sur.Isr.Rep GSI/15/91 107pp.

Heybroeck F 1942. La geologie d'une partied du Liban sud. Leidsche Geol. Medad 12:251-470.

Picard L, Hirsch F 1987. The jurassic stratigraphy in Israeland adjacent countries.IsraelAcad.Sci.Hum,Jerusalem107pp.

Rosenberg E 1960. Geologische Untersuchungen in dem Naphtalibergen Ph.D thesis, Geol Inst. Univ. Zurich Ser.C 80,107pp.

Saltzman U 1968. Survey of the southeastern flanks of Mount Hermon. Tahal Rep. 46p.

Sneh A 1996. TheDead SeaRift: lateral displacement and downfaulting phases. Tectonophysics 263: 277-292.

מבט על הכנרת מתצפית בית ציידא

מבט על הכנרת מתצפית בית ציידא

מיצד עתרת - מיצד צלבני אשר ניכרת בו השפעת הטרנספורם

מיצד עתרת - מיצד צלבני אשר ניכרת בו השפעת הטרנספורם

תצפית דרום מזרחה אל עבר סוריה מהר בנטל

תצפית דרום מזרחה אל עבר סוריה מהר בנטל

מבצר נמרוד. עדות לרעידת אדמה שהפילה את אבן הראשה

מבצר נמרוד. עדות לרעידת אדמה שהפילה את אבן הראשה

מחשוף מאובני אמוניטים בשולי הכביש העולה מנווה אטי"ב למג'דל שמס (סמוך לעיקול הכביש ימינה, באזור המחצבה. ראו נ.צ באתר עמוד ענן)  פצלי חרסית ודולמיט מתצורת כידוד, מגיל היורא.

מחשוף מאובני אמוניטים בשולי הכביש העולה מנווה אטי"ב למג'דל שמס (סמוך לעיקול הכביש ימינה, באזור המחצבה. ראו נ.צ באתר עמוד ענן) פצלי חרסית ודולמיט מתצורת כידוד, מגיל היורא.

מאובן בלמניט - נראה כמו קליע של רובה

מאובן בלמניט - נראה כמו קליע של רובה

מפל התנור. שמורת נחל עיון.

מפל התנור. שמורת נחל עיון.

תצפית ע"ש דדו אלעזר במטולה. מבט דרום מזרחה אל תל אבל בית מעכה ובקעת החולה

תצפית ע"ש דדו אלעזר במטולה. מבט דרום מזרחה אל תל אבל בית מעכה ובקעת החולה

מצוק רמים - המסלול הגיאולוגי

מצוק רמים - המסלול הגיאולוגי

פרופ' יהודה אייל מציג את שבר פקיעין

פרופ' יהודה אייל מציג את שבר פקיעין

מודעות פרסומת

Responses

  1. התמונות מעלפות !!!

  2. תודה רבה!


יש לך משהו חכם להגיד? קדימה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות