פורסם על ידי: danielwinkler1 | 24/07/2011

סיור גיאולוגי:המגמתיזם במכתש רמון

דניאל וינקלר ויהונתן שדה 22.2.2009

______________________________________________________

מפת מסלול סיור: מגמתיזם ברמון

מפת מסלול סיור: מגמתיזם ברמון

תחנה מס'1 – מפגש נחל ארדון עם נחל חרירים

מיקום: עמדנו 20מ' דרומית למפגש סימון השבילים הכחול והשחור, והסתכלנו דרום-מערבה, על הרכס הרחוק ביותר שניתן לראות דרך הערוץ.

תיאור החתך (ראו איור מס'1):

השכבות שמצפון-מערב לקו שיא הגובה של הרכס ישרות בקירוב, אך בסמוך למישור העבור בקו שיא הגובה, הן מקבלות נטייה לדרום-מזרח. שכבות אלה שייכות לתצורת סהרונים, חבורת רמון, תור הטריאס. מצידו השני של שיא הגובה השכבות גם-כן ישרות בקירוב, אך בסמוך למישור העובר בקו שיא הגובה הן מקבלות נטיה חריפה לדרום-מזרח. שכבות אלה שייכות לתצורת חצרה, חבורת יהודה, תקופת הקנומן (צעירות הרבה יותר מתצורת סהרונים).

ניתן לראות אותו הבדל בנטיות, גם אם מסתכלים אחורה: בכרבולת חרירים, ובגבעה הקטנה הסגולה שבין נחל אדום לנחל חרירים הנטיות חריפות מאוד, לועומת השכבות שמצד צפון-מערב של הערוץ, שבהן ניתן לראות נטיה קלה לדרום-מזרח.

הסבר פליאו-גיאוגרפי:

אנחנו יודעים שהגוש הצפון-מערבי (הימני) עלה יחסית לגוש הדרום-מזרחי (השמאלי), כיוון שהשכבות בו עתיקות בהרבה מאלה שמולן בגוש השני.

כאשר הגוש הימני עלה יחסית לגוש השמאלי, השכבות בו נלחצו וקיבלו נטיה אל מישור ההעתק. תהליך הפוך קרה בשכבות שבגוש השמאלי, שכתוצאה מהחיכוך עם הגוש הימני, נמשכו כלפי מעלה וקיבלו נטיה ממישור-ההעתק והלאה. מישור ההעתק עצמו אינו גלוי, כיוון שהוא מכוסה בסחף (על הרכס, ולאחר מכן בתוך ערוץ הנחל), אך השפעתו ניכרת גם ברכס, וגם משני צידי עברי הנחל.

ההעתק הוא חלק מהעתק רמון, שהינו העתק גדול העובר לאורך כל הצד הדרומי של המכתש. בנוסף לתנועה האנכית יש גם תנועה אופקית על מישור ההעתק, שבה לא יכולנו להבחין, לכן – למעשה התנועה הייתה אלכסונית, של כמה מאות מטרים.

תחנה מס'2 – סטרומטוליט

מיקום: כ-200מ' צפונה ממפגש נחל חרירים וארדון, על גדה מערבית נמוכה מאוד, מול גדה מזרחית בגובה של כמה עשרות מטרים.

תיאור הסלע (ראו איור מס'2):

דולומיט לבן-צהבהב, בשיכוב דק מאוד, בשכבות יש מבנים המזכירים כיפות (שהתבלו). שייך לתצורת סהרונים, חבורת רמון, תור הטריאס.

הסבר פליאו-גיאוגרפי:

שכבות במבנה שכזה נקראות סטרומטוליט. כאשר בוץ קרבונטי שוקע על מושבות של אצות או חד-תאיים דומים, הוא יוצר שכבה דקה, ולאחר מכן היצורים הנ"ל גדלים דרכו ומבצבצים החוצה. התהליך מתרחש שוב ושוב, לתת שיכוב עדין.

מבני הכיפות הם תוצאה של מבנה המושבות. כאשר השכבות נחשפו (קרוב יותר לימינו אנו), הכיפות הבולטות עברו בלייה אינטנסיבית יותר מהשטחים האופקיים, לכן ניתן לראות בתוך שרידי הכיפות חתך של מספר שכבות.

תחנה מס'3 – דייקים עד המוות…

דייק א':

מיקום: נחל ארדון. 150מ' צפונית מהתחנה הקודמת, במעלה הנחל, על הגדה המערבית.

תיאור המחשוף (ראו איור 3א'):

מחשוף בגובה כ-4 מטרים. הסלעים יוצרים נוף של פינות חיצוניות ופנימיות לסירוגין. שכבות סלעי משקע (קרבונטים וחרסיות צבעוניות), נחצות ע"י דייק. עובי הדייק משתנה: נע סביב 25 ס"מ. הדייק עומק באלכסון למחשוף (עובר מדרום-מערב לצפון-מזרח). הדייק יוצא מתוך פינה פנימית בקיר המחשוף, כך שכמטר מקירו הדרומי חשווף לערוץ, וקירו הצפוני דבוק לסלע שמאחוריו. מישור הדייק איננו ישר, אלא גלי (יש לו 'בטן' לכיוון צפון-מערב). הדייק עשוי סלע חרסיתי בהיר.

דייק ב':

מיקום: נחל ארדון. 100מ' צפונית מהתחנה הקודמת, במעלה הנחל, על הגדה המזרחית.

תיאור המחשוף (ראו איור 3ב'):

מצוק בגובה כ-15מ'. המחשוף מורכב משכבות של סלעי משקע (קרבונטים וחרסיות). בחצי התחתון השכבות דקות יחסית, ואילו בחצי הן ככלל, עבות יותר. במחשוף ניתן להבחין בדייק, אשר איננו רציף. בחציו התחתון של המחשוף, הדייק דרומי יותר מאשר בחציו העליון. שני חלקי הדייק שונים בעוביים: חלקו התחתון של הדייק בעובי של כמטר, בעוד שחלקו העליון בעובי של כחצי מטר בלבד. החל מחלקו התחתון של הדייק ודרומה ישנה מדרגה במחשוף (כל הסלעים בולטים יותר לתוך הנחל). מאחר שניתן לראות את חלקו התחתון של הדייק בתלת-מימד, ניתן להבחין בכך שהוא חותך את מישור המחשוף באלכסון, לכיוון צפון-מזרח.

דייק ג' – "דייק אריכא":

מיקום: נחל ארדון. 50מ' צפונית לתחנה הקודמת, במעלה הנחל, על הגדה המזרחית.

תיאור המחשוף (ראו איור 3ג'):

מצוק בגובה כ-20מ'. המחשוף מורכב מסלעי משקע בשיכוב-צולב של כמה עשרות סנטימטרים בממוצע. החלק התחתון מורכב מיחידות רכות וצבעוניות של חרסיות וקרבונטים, ואילו החלק העליון עשוי יחידות קשות יותר, היוצרות נוף של מדפים.

המחשוף נחתך ע"י דייק בעובי של כמטר וחצי. הדייק בעל אופי גלי, בעיקר בחלקו התחתון. גם כאן, חלקו העליון של הדייק איננו רציף עם חלקו התחתון. ניתן להבחין ב"סימני אפייה" בשכבות הגובלות בדייק משני צדדיו.

בשכבות התחתונות ביותר ניתן להבחין בדייק נוסף, אשר שוכב בתשתית המחשוף. הדייק מסתיים בסמוך ל'דייק אריכא', והוא אלכסוני לו (בנטייה דרומה).

דייק ד' – "הלב השחור":

מיקום: נחל ארדון. 150מ' צפונית לתחנה הקודמת, במעלה הנחל, על הגדה המזרחית.

תיאור המחשוף (ראו איור 3ד'):

מצוק בגובה של כ-20מ'. המחשוף מורכב מסלעי משקע: חציו התחתון שביכוב של כמה עשרות ס"מ בממוצע, וחציו הלעיון מסיבי יותר. המחשוף נחתך ע"י 3 דייקים בעוביים של כמטר: הדייק התחתון נטוי צפונה, מתחיל מרצפת האפיק ומסתיים בגובה של כ-2מ' מעל אפיק הנחל. הדייק האמצעי מתחיל מעל הדייק התחתון ובמקביל לו, ומסתיים בגובה של כ-10מ' מעל רצפת הערוץ. הדייק העליון מתחיל בגובה שבו מסתיים הדייק האמצעי, אך דרומה ממנו – וממשיך עד קצה המחשוף. הוא מאונך לחלוטין. במרכז הדייק ניתן לראות את הסלע המגמתי המקורי שהרכיב את הדייק: אוליבין-בזלת פורפירית.

דייק ה' – "אב ובנו":

מיקום: נחל ארדון. 150מ' צפונית לתחנה הקודמת, במעלה הנחל, על הגדה המזרחית.

תיאור המחשוף (ראו איור 3ה'):

מחשוף בגובהכ-15מ', עשוי שכבות סלעי משקע: התחתונות חרסיות רכות וצבעוניות (כ-3מ') והחלק העליון מורכב מסלעים קרבונטים קשים בשיכוב מסיבי יותר. המחשוף נחתך ע"י 2 דייקים מקבילים. שניהם בולטים מהמחשוף החוצה, כך שניתן לראות כי המישורים שלהם מאונכים למישור המחשוף. הדייק השמאלי (האב) עבה יותר (כמטר וחצי עוביו), וגבוה יותר (כ-4מ') מהימני (הבן). על צידו הדרומי של הדייק הבן ניתן להבחין ב"אצבעות" – תעלות מוארכות בעובי סנטימטרים בודדים, המקבילים לקרקע.

הסבר פליאו-גיאוגרפי לכל הדייקים:

כל הדייקים באזור נוצרו כתוצאה מזרימה אופקית של מגמה. כאשר מגמה זורמת בכיוון אופקי, על מישור אנכי, היא יכולה להיתקל במכשולים שונים, בנקודות שונות על פני אותו מישור. כך קורה, שבגובה מסויים הדייק פונה לכיוון כלשהו, כדי לעקוף מכשול, ובגובה אחר, הדייק ימשיך לכיוון שונה, דבר המוביל לפיצול הדייק. כך מתקבלת התופעה של דייקים עם אי-רציפויות, כמו בדייק ב'.  תופעה נוספת אפשרית היא התפצלות הדייק, בגובה מסויים לשני סגמנטים מקבילים, משני צדדיו של מכשול העומד בדרכו, כמו בדייק אבו ובנו.

כיוון הזרימה של המגמה במקרה זה היה מדרום לצפון. אנו מסיקים זאת, מאופי התעלות שעל גבי הדייק הבן. תעלות אלה נקראות "אצבעות".

תופעה זו נוצרת כאשר הדייק פורץ את דרכו בין סלעי הסביבה הקיימים. הסלע שעליו המגמה זורמת אינו חלק, והמכשולים שעליו משאירים סימנים במגמה, בדמות תעלות המקבילות לכיוון התנועה שלה. כאשר המגמה נתקלת במכשול קטן שכזה היא מתפצלת סביבו (ליצור תעלה), אך לא תמיד מתחברת בחזרה מאחוריו. הכיוון שאליו ישנם יותר פיצולים הוא כיוון הזרימה, במקרה זה: מדרום לצפון.

כל הדייקים במכתש רמון נוצרו בתקופת הקרטיקון התחתון, כאשר תא מגמה גדול (בתולית) שהיה מתחת לאיזור המישר של היום, הוציא שלוחות של מגמה, אשר פרצו דרכן דרך סלעי המשקע של תצורת סהרונים מתקופת הטריאס. כתוצאה מכך, כיווני הדייקים הם רדיאליים (יוצאים מתחת למישר לכל הכיווונים). באזור זה של המכתש, כיוון הדייקים הוא בקירוב צפונה. קיומו של הבתולית ידוע לנו עפ"י מדידות גרבימטריות ומגנטיות: אנו רואים שיש אנומליה בכוח המשיכה ובשדה המגנטי באזור זה (בגלל שהסלעים המגמתיים שתחתיו עשירים בברזל).

תחנה מס'4 – מחצבת הגבס הנטושה

מיקום: מצפון לכביש 40, כק"מ מערבית לשביל היוצא מחניון בארות. מחשוף הפונה דרומה.

תאור המחשוף (ראו איור 4):

מחשוף בגובה 4 מטרים. מורכב מיחידות של גבס אפור כהה, חרסית ודולומיט בהופעה מסיבית. בתוך שכבות הגבס ישנו שיכוב דק. בנוסף, חוצים את המחשוף עורקי גבס סיבי בכיוונים שונים (בעובי של כ-2 ס"מ).

הופעה בשדה:

בהיעדר התערבות האדם, תצורה זו נראית כגבעות מתונות ומדורגות, כאשר הגבס יוצר את המדרגות הקשות.

הסבר פליאו-גיאוגרפי:

שכבות הגבס נוצרו בסביבה אוופוריטית: אגן השקעה רדוד בעל מאזן מים שלילי באקלים ארידי (צחיח,מדברי). בשל אידוי-היתר, המים מגיעים לרווית-יתר של סידן וסולפט – והגבס שוקע.

כאשר ריכוז הסידן במים מדלדל בעקבות שקיעת הגבס (CaSO4x2H2O), וריכוז המגנזיום יחסית לסידן נעשה משמעותי יותר, דבר המוביל לדולומיטיזציה.

הסיבה לשכבות החרסית היא שינוי התנאים באגן ההשקעה: שינוי אקלימי שביטל את מאזן המים השלילי, או שינוי בזרימת הנחלים המזינים את אגן ההשקעה, אשר העלה את כמות החרסיות המובלות אליו.

השיכוב הדק מראה על השקעה ללא הפרעות. הפרעות יכולות להיגרם כתוצאה מנבירה של יצורים חיים בתוך הסדימנט, היוצרוב ערבוב. כיוון שכאן יש שיכוב דק, אנו יודעים שלא היו במקום תנאים המאפשרים חיים על הקרקעית.

שכבות אלו שייכות לתצורת מוח'ילה מחבורת רמון, תקופת הטריאס.

תחנה מס'5 – תצפית על לקוליט

מיקום: במעלה השביל העולה ממזרח, למחצבה אל גג הגבעה.

תיאור השטח (ראו איור מס'5):

אזור מישורי בקירוב, באורך של כק"מ וברוחב משתנה (צר מאוד בקצה הדרום-מערבי, ומתרחב עד לכדי כ-700מ' בחלק האמצעי). הסלעים באזור, הם סלעים מגמתיים-מאפיים: בזלת וגברו פורפיריים. בשולי האזור אופי הסלעים בזלתי יותר, ובאמצע האופי נוטה לכיוון הגברו. הסלעים יוצרים נוף של גבעות קטנות המתפוררות לגושי סלע. שכבות הסלע באזור נוטות צפון-מערבה במתינות.

הסבר פליאו-גיאוגרפי:

הסלעים נוצרו כחלק מלקוליט – גוף פלוטוני בצורת עדשה, שחדר בין שכבות תצורת מוח'ילה. סביב הלקוליט נוצרות מספר סילים. המגמה בסילים ובשולי הלקוליט התגשה מהר יותר, ויצרה אופי וולקני (בזלת), בעוד שהמגמה במרכז הלקוליט התגשה לאט יותר, כגברו.

עפ"י התארוך הרדיואקטיבי, גיל הלקוליט הוא 142 מליון שנים.

בשלב מאוחר יותר התרחשה הטייה והרמה של השכבות לכיוון צפון-מערב, שהביאו לבלייה. במישור שנוצר, מרכז הלקוליט העבה, מתבטא ברוחב גדול של אזור הסלעים השחורים, ושולי הלקוליט הדקים, מתבטאים ברוחב צר של האזור השחור (כמו מדרום-מערב לכביש).

תחנה מס'6 – מחצבת "חרסית וחול זך"

מיקום: על שביל הגישה של חברת 'חרסית וחול זך', כ-200מ' צפונית לכביש 40. מימין לשביל, מחשוף הפונה מערבה.

תיאור המחשוף (ראו איור 6):

מחשוף בגובה 2מ', עשוי גיר צהבהב משוכב היטב. בתוך הגיר ישנים חללים גדולים (עד קוטר כחצי מאר) המלאים בלטריט חרסיתית בצבע חום-סגול. הלטריט מכילה תחמוצות שונות (תחמוצות ברזל צהובות ואדומות – לימוניט,המטיט, תחמוצות לבנות – אלומיניום). ליכוד הלטריט גרוע ביותר.

הסבר פליאו-גיאוגרפי:

הגיר שייך לתצורת מוח'ילה, שקע בסביבה ימית, בתקופת הטריאס. לאחר-מכן, עבר האזור הרמה, ובליה קרסטית, שיצרה חללים בגיר. הלטריט, מתצורת מישחור, אשר יושבת על (ובתוך) הגיר במגע אי-התאמה, שקעה מאוחר יותר – בתקופת היורה. באותה תקופה האזור היה בסביבה יבשתית-טרופית, שהביא לבלייה מואצת אשר יצרה את הלטריט. שינוי האקלים באזור (מתנאים הארידיים שיצרו את תצורת מוח'ילה לתנאים הטרופיים שיצרו את תצורת מישחור), יכול היה לנבוע משתי סיבות: א. תנועת הלוח של אזור זה, מקווי רוחב מדבריים לקווי רוחב משווניים. ב. שינוי אקלימי בעולם.

איור 1+2

איור 1+2

איור 3א'+3ב'

איור 3א'+3ב'

איור 3ג'+4ד'

איור 3ג'+4ד'

איור 3ה'+4

איור 3ה'+4

איור 5+6

איור 5+6

מבט דרומה ממפגש הנחלים ארדון וחרירים. ברקע ניתן לראות מימין את תצ' סהרונים העתיקה מתק' הטריאס (חבורת רמון) מובאת באותו גובה ממול תצ' חצרה משמאל (קרטיקון עליון-תור הקנומן, חבורת יהודה).

מבט דרומה ממפגש הנחלים ארדון וחרירים. ברקע ניתן לראות מימין את תצ' סהרונים העתיקה מתק' הטריאס (חבורת רמון) מובאת באותו גובה ממול תצ' חצרה משמאל (קרטיקון עליון-תור הקנומן, חבורת יהודה).

סטרומטוליט בסלע דולומיט מתצורת סהרונים (בקבוק ה-HCl משמש קנה-מידה).

סטרומטוליט בסלע דולומיט מתצורת סהרונים (בקבוק ה-HCl משמש קנה-מידה).

מחשוף דייק בגדה הדרומית של נחל ארדון. ניתן להבחין בתופעת הגליות (אין כאן עובי אחיד).

מחשוף דייק בגדה הדרומית של נחל ארדון. ניתן להבחין בתופעת הגליות (אין כאן עובי אחיד).

דייק גדול בגדה הצפונית של נחל ארדון, בין שכבות חרסיות וקרבונטים קשים.

דייק גדול בגדה הצפונית של נחל ארדון, בין שכבות חרסיות וקרבונטים קשים.

דייק "אריכא" המפורסם.

דייק "אריכא" המפורסם.

דייק "הלב השחור"

דייק "הלב השחור"

דייק "האב ובנו"

דייק "האב ובנו"

מחצבת הגבס הנטושה (תצ' מוח'ילה. חבורת רמון. תק' היורא).

מחצבת הגבס הנטושה (תצ' מוח'ילה. חבורת רמון. תק' היורא).

לקולית שחדר בתקופת הקרטיקון התחתון לסלעי תצורת מוח'ילה

לקולית שחדר בתקופת הקרטיקון התחתון לסלעי תצורת מוח'ילה

סלע גיר משוכב היטב מתצ' מוח'ילה מהטריאס, והחללים שהתמלאו אח"כ בלטריט חרסיתית מתצ' מישחור (תק' היורא).

סלע גיר משוכב היטב מתצ' מוח'ילה מהטריאס, והחללים שהתמלאו אח"כ בלטריט חרסיתית מתצ' מישחור (תק' היורא).

מודעות פרסומת

יש לך משהו חכם להגיד? קדימה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות